אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן סז › ב

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן סז · ב

א

ע"ד הערתו בד"ת במכתבו הראשון בדהתו"ס ריש תמורה שכתבו בתירוצם השני דאם אין הנכרי ממיר, איך יעשה שליח להמיר, ובודאי דאין כונת התוס' משום שליחות רק נתינת רשות, ולמה לא יהי' ביכלתו לתת רשות. וכתב בטעם הדברים לפי שאין להנכרי ריצוי בקרבן ואיננו בעל הקרבן, ואלו הי' ממיר הי' לו דין בעלים לגבי תמורה, אבל כיון שאינו ממיר ואיננו בעלים כלל להכי לא מהני נתינת רשותו עכ"ד סברתו ישרה, וכה"ג כתבו המחברים לתרץ קושית הפנים מאירות, בהא דלא איפשטא האיבעי' בנדרים דל"ה בהני כהני אי שלוחי דידן נינהו, מהא דאיש איש דנכרים נודרים ונודבים נדבות כישראל דהא אין שליחות לנכרי משום דבנכרי אין הקרבן שלו והנה הוסיף עוד דלפי פירושו ביורש אע"פ שאינו ממיר, למ"ד דאינו ממיר מ"מ כיון דהוא בעל הקרבן יכול להרשות להמיר ובאמת מבואר בזבחים ד"ו דהיורש אינו יורש גוף הקרבן ובמנחה לא הוי של שותפים ומה שהיורש ממיר הוא לפי שמכפר מקופיא, אבל אין הקרבן שלו, ונראה דמ"מ למ"ד דהיורש ממיר אע"פ שאינו בעליו מ"מ כיון שיש לו זכות להמיר בידו לתת רשות, אבל למ"ד יורש אינו ממיר כיון דאיננו בעלים אע"פ שיש לו כפרה מקופיא הא איננו בעליו ואינו דומה למתכפר שעושה תמורה שהוא בעל הקרבן.

אולם עיקר ההכרח שכ' לפרש דהתו"ס לפי שאין לו כח להמיר אין בכוחו להרשות להתפיס, הוא כמש"כ באחיעזר סי' מ"ה אות א' ממאי דמספקא לי' להש"ס מי בעינן מתחילתו ועד סופו דתיקו ברשות ישראל, אלמא דגם אם המקדיש אין בכוחו להתפיס תמורה מספק"ל שלא יהי' דין תמורה, והא בעצם דין מקדיש אין נפ"מ בין ישראל לנכרי דגם בישראל איננו בעליו וכמש"כ הרמב"ם דלהכי אין המקדיש עושה תמורה לפי שאינו שלו, וזהו כונת תוס' תמורה ד"ז בכהנים דאף המקדיש עושה תמורה משום דכל עיקר חסרון המקדיש לפי שאינו שלו משא"כ בכהנים אלו זכו בחיים הוי שלו מ"מ כיון שיש לו דין תמורה מהני לגבי המתכפר וכשאין לו דין תמורה לא מהני אף שהמתכפר הוא ישראל מכש"כ היכי שלהמתכפר אין דין תמורה דלא מהני נתינת רשות ומה"ט גם ביורש למאן דס"ל דאינו ממיר לא מהני נתינת רשות וכן במופלא הסמוך לאיש להך צד דאינו ממיר, לא מהני נתינת רשות.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה