אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן נז · ב
ובנוגע לסברת העמודי אור דדבר שהותר מתורת דחי' אין זה מתעסק דהיתירא, בפשוטו נראה דדוקא בנתכוין לחתוך את התלוש ונמצא מחובר, א"כ הא לא נתכוין לשום מלאכה כלל, משא"כ במילה שנתכוין למלאכת חבורה, אלא שהותרה מצד הדין, אבל אין זה מספיק במתעסק בשחוטי חוץ כסבור שהוא חולין, שנראה מדהתו"ס שבת ע"ג וסנהדרין ס"ב ומהרש"א שם דהוי מתעסק, אף דנתכוין לשחיטה, רק דכסבור שהוא חולין, ובע"כ צריך לחלק דשאני מילה בשבת שהיא מלאכה אסורה רק שנדחה או הותרה לא הוי מתעסק דהיתירא וסברא זו מוכרחת מכריתות די"ט דמשני הנח לתינוקות וכו' והא כ' התו' בשבת דע"ה ובכתובות ד"ה דבדבר שאינו מתכוין דבכל האסורים שבתורה מותר גם בחבורה בשבת מותר, ולד' התו' גם מתעסק דהתירא פטור בכל האיסורים מקרא דבה, וא"כ מאי שייך מתעסק דהיתירא בחבורה דפטורו משום בה כמו בכל התורה למקלקל דפטורו מטעם מלאכת מחשבת, וע"כ דבמילה לא הוי מתעסק דהיתירא. וראיתי בת' מהרי"ם להגרי"ם פאדווא שהניח בצע"ג, וכבר קדמהו הגרע"א בגליון משניות בשבת אות קס"ט. והמג"ש בשבת הרגיש מזה ותופס ג"כ סברא זו דשאני מילה דהוי מלאכה רק שהותרה. ואמנם דסוגיא דכריתות י"ל דקאי לאביי דס"ל דהיכא דמתכוין לשם חתיכה לא הוי מתעסק וחייב ורק שראוי לפטור מטעם מלאכת מחשבת, וע"ז שפיר משני דכיון דמקלקל בחבורה חייב מתעסק נמי חייב. ואף דרבא הוא דמקשה לר"נ מ"מ ר"נ דמשני הכי אפשר דס"ל כאביי:
אולם התמי' גדולה איך יפרנס רבא משנתנו דתינוקות. ועוד קשה לפי פי' התוס' מפסחים דע"א שחטו ונמצא טרפה בסתר פטור והטעם משום דטעה בד"מ, יעוי' תוס' שם דע"ג, הא בגלוי חייב והא הוי מתעסק דהיתירא והניחא לד' רש"י דמתעסק הוי בשגגת חפץ והכא דאיתעביד מחשבתו שנתכוין לשוחטה רק דכסבור דכשרה היא מצד מתעסק חייב, אבל לפי' התו' אף למ"ד מקלקל בחבורה חייב ראוי לפטור מתעסק דהיתירא. וכבר הרגישו המחברים מזה. מכל הנ"ל הלא ס' המג"ש מוכרחת דנתכוין למלאכה שנידחית או שהותרה לא הוי מתעסק דהיתירא. ובאמת הדברים מפורשים בשיטה מקובצת בכריתות י"ט בהשמטות אות ט' יעוי"ש שכ' "דהך דתינוקות הוי כמו מתכוין לאיסור שהרי הוא מתכוין למלאכה גמורה לעשות חבורה דנהי דסבור שהוא של שבת מ"מ לחבלה מתכוין ובעלמא מחייב כיוצא בה אבל רחמנא שריא ואין זה היתר גמור".