אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן נג · ו
ומש"כ כת"ר עמש"כ לתרץ מה שקשה על קו' ה"ר אפרים בתוס' זבחים דט"ז דגזלן יהי' פסול לעבודה, וק' דמדרשא דקרא דמעם מזבחי תקחנו למות ולא מעל מזבחי מוכח דכשר לעבודה, וכ' דאפ"ל דס"ל להר"א כשי' הרמב"ם בפ"ה מה' רוצח דאינו קולט רק בשוגג. וע"ז תמה כת"ר דהא עכ"פ מבואר בקרא דעבודתו אינה מצלת אותו מעונש מיתה והרי בלא זה עבודתו פסולה ע"כ. נראה לפמ"ש המל"מ שם דהרמב"ם סמך על סוגיא דסנהדרין דל"ה דמשמע דגם מעל מזבחי תקחנו למות, וי"ל דהטעם כמש"כ התו' ביבמות ד"ז משום דגברא לא חזי, והתוס' דחו שם דהא דרשינן מעם מזבחי ולא מעל מזבחי, אבל אם נימא דגם מעל מזבחי אפ"ל משום דגברא לא חזי ופסול לעבודה. וע"ע במאירי יומא מה שהביא בשם יש מפרשים דמ"ש מעם מזבחי ולא מעל מזבחי דוקא להמית כגון שהי' יודע בעדות לחייב את הרוצח שאם הי' עובד עבודה אין מזקיקין אותו לבוא ולהעיד עד שיגמור ע"כ, ועי' באור שמח בפ"ה מה' רוצח שמפרש כן דברי המכילתא, וא"כ זהו ענין אחר ואין שום ראי' מכאן דרוצח כשר לעבודה ושפיר הקשה ה"ר אפרים.
ומש"כ לתמוה עמש"כ באחיעזר חאה"ע ס' סי' ד' דמתקדשת בביאת איסור ע"י הן הן עדי יחוד וכו' ותמה דהרי בביאת איסור ליכא חזקת צורה עד שיראו כדרך המנאפים עכ"ד. הלא דברי שם דמשכח"ל שאינם יודעים מן האיסור וגם אם העדים לא ידעו שהוא כה"ג ובודאי שייך בזה הן הן עדי יחוד וכו' וגם חזקת צורה, וגם אי פריש דבדעתו לקנות בתחילת ביאה קונה ואין כאן איסור וממילא דיש בזה חזקת צורה גם ע"י עדי יחוד, וכמו בשאר קדושין אם נימא דסוף ביאה קונה אע"פ שאין העדים יכולים לראות הגמר ביאה וז"פ.