אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן נג · ד
ומדי דברי הנני להעיר במה שראיתי בד' זקנו הגאון מאוה"ג ז"ל בה' שבת בענין מתעסק דבשבת פטור משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה שהביא בשם הגרעק"א דדוקא מחיוב קרבן פטרי' רחמנא אבל איסורא מיהא איכא והשיג עליו, באמת בד' הגרעק"א מבואר להיפך דמתעסק דכל התורה הוי שגגת עבירה, אבל לגבי שבת דהוי חסרון דמלאכת מחשבת גם שגגת עבירה לא הוי.
גם משה"ק שם לדבריו דהיכא דנתכוין לחפץ ולמעשה מיקרי מתעסק מהא דזבחים מ"ז דמתעסק בקדשים פסול דכסבור שהוא חולין הוי מתעסק, ומתרץ דשאני התם דהא שחיטת קדשים בעי כונה אלא דסתמא לשמה קאי אבל בכסבור שהוא חולין לאו לשמה קאי ומה"ט לא אמרינן בכסבור שהוא חולין דעקירה בטעות לאו שמה עקירה כמו במנחות דמ"ט משום דכיון דלא נתעסק כלל בקודש סתמא לאו לשמן עכ"ד. תמיהני שהרכיב ב' ענינים, דבודאי אם נאמר דהפסול דמתעסק הוא משום שלא לשמה הי' גם בחטאת כשר ואינו מרצה כמו בשוחט חטאת לשם חולין דמבואר בזבחים מ"ז דכשר ואינו מרצה, ואם הי' שוחט שלמים וכסבור שהוא חולין אם מצד שלא לשמו הי' כשר אלא שאינו עולה לבעלים לשם חובה. אלא דמתעסק בקדשים דפסול לאו משום שלא לשמו, רק דגזיה"כ הוא דכל דכסבור שהוא חולין שהוא פסול, וגם בקטן כ' התוס' ריש זבחים דאין לו דעת להבין שהוא קדשים וסובר שהן חולין והו"ל מתעסק ופסול. גם אין ענין מתעסק בקדשים דכסבור שהוא חולין לשארי מתעסק בשבת ובשאר איסורים. ומה שמביא מחולין דל"ב יעוי' באחיעזר חיו"ד סי' ד'.