אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן נא › ב

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן נא · ב

א

ומעכ"ת כ' להסתייע מכריתות דכ"ה דבעינן עריפה בסימנים, מהא דאמר שם דלא מצינו תנא דס"ל דעג"ע בשחיטה כשרה וקשה דהלא אפשר להחזיר סימנים לאחורי העורף דכשר בשחיטה ולערוף אותה כשהיא מפרכסת, ועכצ"ל משום דבעי' עריפה בסימנים ויש ע"ז דין עריפה ולא שם שחיטה וכדמספק"ל בסנהדרין דקי"ב לענין בהמת עיר הנידחת דלא מהני בה שחיטה עכ"ד. נראה דאין שום דמיון לעיה"נ דהתם לפי חרב אמר רחמנא ל"ש מיקטל קטלה, היינו דבתיקטל קטלה הוי נבילה ומטמא ג"כ טומאת נבילה, משא"כ בעריפה דמטהרת מידי נבילה וחייב ג"כ משום אותו ואת בנו כמבואר בתוס' חולין דפ"ב כמו בשעיר המשתלח ביומא ס"ד דאמרי' דחייתו לצוק זוהי שחיטתו ומטהרתו, עריפה דכפרה כתיב בי' כקדשים היינו כמו במליקה בזבחים דס"ט, ומאי דאסור באכילה גם משום נבילה כמבואר ביבמות דל"ב גבי זר שאכל מליקה, הוא משום שאין היתר אכילה רק ע"י סימנים משא"כ היכא דניתר ע"י סימנים בשחיטה בודאי דמותר באכילה. וע"כ בעג"ע היכא דהחזיר סימנים לאחורי העורף ופרף בסכין כשר בודאי מותרח ג"כ משום נבילה כיון דגם עריפה מטהרת מידי נבילה ול"ש בזה מיקטל קטלה דהוי קרבן כקדשים דמטהר מידי טומאה וע"י שחיטה ניתר.

ועי' ברש"י זבחים ד"ע שכ' דאין לך שחיטה בבהמה טהורה שמטמאה, וחכם א' העירני דהא איבע"ל בסנהדרין דקי"ב בבהמת עיר הנידחת מהו דתהני לה שחיטה לטהרה מידי נבילה. בפשוטו נראה משום דבעיה"נ לפי חרב אמר רחמנא וחל ממילא על השחיטה דין חרב ולא דין שחיטה, משא"כ בעריפה דמצותו מן העורף דוקא ול"ש לומר שחל על השחיטה שהוא מן הצואר בב' סימנים דין עריפה דהא בכה"ג בעריפה פסול. (ולמש"כ לעיל א"ש בפשיטות משום דגם עריפה מהני לטהר מידי נבלה, אלא דטעם זה מועיל גם למ"ד בירו' סוטה דאין עריפה מטהרת מידי נבילה מ"מ אין על השחיטה דין עריפה). ועי' בעונג יו"ט סי' ס"ח מש"כ ג"כ כנ"ל ותירץ ג"כ לענין שור הנסקל מאי דמהני שחיטה משום דשחיטה וסקילה תרי מילי נינהו, ולשון רש"י דאין לך שחיטה בבהמה טהורה שמטמאה אפשר דס"ל כשי' הרמב"ם דגם בעיה"נ מטהר מידי נבילה, וכמש"כ המחברים דראיתו מחולין דק"מ:

ודבר תמוה ראיתי במאירי לסנהדרין וז"ל בהמת עיה"נ שנשחטה הואיל שאינה עומדת לשחיטה הדבר ספק אם תועיל שחיטתה לטהר מידי נבלה אם לאו והולכין בה להחמיר, וכן יראה לי בשור הנסקל ששחטו לאחר שנגמר דינו, אבל חולין בעזרה וקדשים בחוץ התבאר במקומו ששחיטתם מטהרתם מידי נבילה עכ"ל. ותמוה דהא משנה מפורשת בחולין דפ"א דשוה"נ לרבנן חייב ומטהר מידי נבילה וכן בב"ק דע"א, ובכה"ג תמהו על חידושי רעק"א, וד' המאירי מתמיהים.

ולמש"כ לכאורה יש להסתייע מקו' הגמ' בכריתות דכ"ה דלא מצינו תנא דס"ל דעג"ע בשחיטה כשרה, והקשה כתר"ה דהא משכח"ל שיחזור סימנים לאחורי העורף, ולמש"כ בשי' הבבלי דא"צ לערוף הסימנים א"כ אם מחזיר הסימנים לאחורי העורף אין זה שייך לדיני עריפה כלל, וא"כ באותה שעה הוי שחיטה ראוי' ומה בכך שערפה אח"כ ונאסרה מדין עגלה ערופה. ואם נימא כשי' הירושלמי דבעי לערוף את הסימנים א"כ זהו ג"כ מדיני עריפה וקרי לה שחיטה שאינה ראוי', אלא דבאמת גם לד' הירו' במחזיר סימנים לאחורי העורף כיון שלא נאסרה באותה שעה מצד השחיטה הוי שחיטה ראוי' ואינה נאסרת עד גמר העריפה וא"כ מה בכך שנאסרת אח"כ, כיון דמצד שחיטת סימנים ראוי' להתירה באכילה והוי שחיטה ראוי', ושפיר מוכיח דלא מצינו תנא דס"ל דעגלה ערופה בשחיטה כשרה דבאופן דמחזיר סימנים לאחורי העורף הוי שחיטה ראוי' וז"פ.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה