אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן מח › א

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן מח · א

סימן מח

הנה העירני מעכ"ת עמש"כ באחיעזר חיו"ד סי' א' אות ב' בד' התוס' ריש חולין ד"ה ובמוקדשין לישב תי' הראשון דהא באמת ברייתא ערוכה היא דמפרכסת מטמאה טומאת אוכלין, ע"פ ד' התוס' בחולין דע"ג דבהכשר שחיטה דאינו אלא דרבנן היכא דמדרבנן אסור באכילה לא הוי הכשר, וה"ה בהכשר דחיבת הקדש דאאמד"ר לא מהני הכשר קודם שתצא נפשה דגם בחולין אסורה מדרבנן. והקשה כתר"ה מד' הגמ' בחולין ע"ה דמשני לר"ל בשחיטה יבישתא ודלא כר"ש, מפורש דלר"ש מכשיר אף דבן פקועה בודאי אסורה כמפרכסת כמש"כ האחרונים. וכ"כ המל"מ בפרשת דרכים, הרי מוכח דאע"פ שאסורה מדרבנן עד שתצא נפשה מ"מ מועיל ההכשר, ועכצ"ל דדוקא באבר דלעולם אסור לא מהני הכשר שחיטה שאינו אלא מדרבנן, משא"כ בבן פקועה שתהי' מותרת אח"כ וכן בכל מפרכסת. הנה יפה תמה, ובאמת יקשה ביותר דהא איירי בהלך לבית הקברות והפריס ע"ג קרקע וטעון שחיטה מדרבנן ואסור באכילה לפני השחיטה ולגבי דרבנן לא הועילה השחיטה, ומה בכך דיש לה היתר ע"י שחיטה מדרבנן הא עכ"פ שחיטת אמה לא הועילה.

אולם אחרי ההתבוננות נראה דאין סתירה מד' הגמ' בדע"ה, דלכאו' צ"ב ד' הגמ' מאי דקאמר לר"ל בשחיטה יבישתא ודלא כר"ש, דהא עכצ"ל כן גם לריו"ח דס"ל דתרי גופי נינהו דמשו"ה הוכשר אין לא הוכשר לא דהא לר"ש שחיטה מכשרת וע"כ גם לריו"ח אתי דלא כר"ש. וגם גוף ד' התוס' בדע"ג דכיון דאבר אסור מדרבנן לא מהני הכשר שחיטה סותרים למש"כ בד' קכ"ז בד"ה ומר סבר, דהא אם נעשית יד לאבר הי' מוכשר בשחיטת הבהמה אע"ג דהאבר אסור מדרבנן, מבואר שם דכיון דמהני להתיר מן התורה מהני הכשר שחיטה.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה