אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן מז › ה

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן מז · ה

ד

ומש"כ כת"ר עמש"כ בסי' כ"ד להשיג ע"ד הנטע שעשועים והביא סיוע להשגתי מד' הירושלמי דדמאי אמר זו תמורת עולה אינו חוזר אפי' בתוכ"ד כאן במתכוין לחזור כאן במתכוין להוסיף, היינו דכונת הירושלמי דל"ש בזה תמורה בטעות שלא יכול להוסיף עכ"ד, בודאי דאין מקום לד' הנטע שעשועים כמ"ש שם דל"ש בזה תמורה בטעות כיון שאמר שניהם, אבל כונת הירו' הוא בפשוטו דאע"ג דאין חזרה תוכ"ד בתמורה מ"מ מהני תוכ"ד לפרש וכמ"ש התוס' בב"ק דע"ג בד"ה ונמלך דאף דתוכ"ד לאו כד"ד מ"מ לפרש מהני ודוקא תוכ"ד מהני לפרש, וכ"כ בנועם ירושלמי, (ועי' במחנ"א הל' צדקה סי' ח' שמפרש ד' הגמ' דתמורה דכ"ה מ"ד תוכ"ד כד"ד והאי עיוני קא מעיין בה, דאי תוכ"ד כד"ד לא חשבינן לי' כנמלך אלא דהאי עיוני קא מעיין בה והוי כאילו אמר שני דברים יחד קמ"ל דחשיב נמלך), וזהו פשטות דברי הירושלמי ופי' הגר"א שמפרש שיכול לחזור תוכ"ד בתמורה ואינו יכול להוסיף, היינו דכשמתכוין לחזור יכול לחזור אבל הכא איירי שאינו רוצה לחזור ממה שאמר מתחילה תמורת עולה, אלא שרוצה להוסיף אח"כ ואמר תמורת שלמים לפיכך לא אמר כלום שאינו יכול להוסיף עכ"ל, נראה בכונתו דבודאי בעוקר לגמרי הדבור שאמר מהני דבטל דבורו קמא, אבל כל שאינו חוזר לגמרי ונשאר דבורו הקודם אינו יכול לשנות.

ובאחיעזר סי' כ"ה באות ב' כתבתי דהיכא דחוזר מחציו אמרי' פשטה קדושה בכולה ואף בתמורה דאין ממירין באברים בחציו מודה כמש"כ התוס' דתמורה דכ"ו אלא דלבד הסברא דפשטה קדושה בכולה נראה דהיכא דמבטל לגמרי הדבור בהקדש מהני אבל כל שחוזר ממקצת לא מהני. ובזה נראה לבאר ד' התוס' במנחות דפ"א שכ' דמש"ה בתודה מן החולין ולחמה מן המעשר, אינו דומה להריני נזיר מן הגרוגרות דלב"ה לא הוי נזיר משום דהוי נדר ופתחו עמו דכאן קבעי למיהדר ולא מצי הדר משום דאמירה לגבוה כמסירתו להדיוט, וד' התוס' שם צ"ב, ונראה בכונתם דדוקא כשעוקר כל האמירה הוי טעות אבל כשאינו עוקר כל האמירה אמרי' דאמירה לגבוה כמסל"ה וכיון שלא נתבטלה האמירה לגמרי הוי כבא ליד גזבר דלא מהני, ולהכי בהריני נזיר מן הגרוגרות דחוזר מעיקר הנזירות ומבטל כל דבריו ל"ש אמל"ג ומהני שאלה (וכמש"כ בשו"ת רב"ץ אשכנזי הובא בש"ך סי' רנ"ה דאע"ג דאמל"ג כמסירה להדיוט דמי מ"מ לא הוי כאתי ליד גזבר משום דעוקר הדבור לגמרי), וכן במנחה מן השעורים דחוזר מן המנחה, משא"כ בתודה מן החולין ולחמה מן המעשר דרוצה במקצת דבריו שתהי' תודה. ויתישב בזה סוף ד' התוס' ושלמים נמי, ובברכת הזבח מחקו, דכונתם דכיון שאינו עוקר לגמרי ורוצה שיהי' שלמים נמי ושיהי' לחצאין לא מהני. ואיך שיהי' בבאור ד' התוס' בהקדש, אבל גם בתמורה דל"ש שאלה ואיתנייהו בטעות נראה עפ"י גירסת הגר"א דכל שאינו עוקר דבורו לגמרי ולא נתבטל הדבור לגמרי אינו יכול לחזור ממקצת וזוהי סברא נכונה. ובדבר הגי' בירושלמי אין אדם נשאל על תרומתו צ"ל על תמורתו וכ"כ במה"פ שם.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה