אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן מז · א
מש"כ מעכ"ת לסתור החידוש דבגניבה וגזילה אין נדחה התשלומין משום לאו אחר כמו בחובל מגמ' ערוכה בב"מ דצ"א בחוסם פרתו של חבירו דמקשה והא אין לוקה ומשלם והרי יש כאן איסור גזילה דמחויב ממון כמבואר בתוס' שם ובמכות ד"ד, הנה לא מצאתי בתוס' שם. ולכאורה מה ענין גניבה וגזילה לחסימה והחיוב בתשלומין הוא כמו שאר חיובים. אולם בד' הרמב"ן המובא באס"ז לב"מ שם מבואר דה"נ שני שמות הם. שאינו משלם אלא משום והשיב את הגזילה, ונראה בכונת הרמב"ן לפ"מ שאמרו בב"מ דקי"א בכובש שכר שכיר דעובר משום ה' שמות וכפי' הרמב"ם בפי"א מה' שכירות וזהו בין באדם בין בבהמה ואם כובש השכר ואינו משלם השכירות יש בו משום גזל, אבל בודאי בחוסם פרתו של חבירו אינו עובר משום לא תגזול במה שנתחייב במזונותי' דהא ביכלתו לשלם, ומה שעובר על החסימה הוא גם בפרתו, ורק אם מחוייב בתשלומין ואינו משלם כל עיקר עובר משום כובש שכר שכיר אבל אם רוצה לשלם לאח"ז אינו עובר וכמש"כ הסמ"ע בסי' של"ט, וכונת הרמב"ן דאחרי שאמרה תורה לא תחסום ממילא מחויב לשלם מצד השכירות ואם אינו משלם כל עיקר הרי הוא ככובש שכר שכיר וממילא דיש בו משום והשיב את הגזילה על התשלומין, אבל לא שעובר על שעת חסימה מצד לא תגזול רק שעובר על לא תחסום, (וראי' לזה דהא ב"נ אינו עובר על לאו דחסימה, והא על גזל מחויב גם ב"נ), וגם מה שאינו משלם אח"כ ועובר משום לא תגזול הלא אין בזה מעשה שילקה עליו וגם אם לא הי' חיוב דוהשיב לא הי' לוקה על זה ול"ש בזה כיון דגלי גלי שמשלם ואינו לוקה, אלא שפשוט דאין בלא תחסום לאו דגזילה כמש"כ.