אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן מג › ה

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן מג · ה

ד

ומה שתמה כתר"ה עמש"כ באחיעזר חאה"ע סי' א' ליישב קו' התוס' עירובין כ"ו שהק' דבפסחים לא התירו טומאת בית הפרס אלא גבי פסח משום כרת והכא התירו טומאה גם משום מצות עירוב, וכתבתי לתרץ דהקילו בטומאת כהנים משום דאפי' בס"ט ברה"י אי"ח דבעי טומאה שהנזיר מגלח עלי' משא"כ בעושי פסח. והק' כת"ר מד' התוס' בכתובות ד"ד ובשבת קנ"ב דטומאת כהן אינה תלוי' בטומאה שהנזיר מגלח עלי' וגם לפ"מ דדחו תוס' ברכות י"ט וסנהדרין מ"ז קו' ר"ת לא פליגי אלא לענין גולל ודופק וכלים הנוגעים במת אבל בשאר טומאות כיון דשם טומאה כיוצא בו איכא גבי נזיר ה"נ איכא בטומאת כהן, וא"כ בס"ט דאיכא דין גלוח בודאי הוי לענין זה ספק כודאי עכ"ד. הנה תירוצי הוא לשי' הראשונים דלא ס"ל חילוק התוס' דשם טומאה חד הוא וכל טומאה שאין הנזיר מגלח עלי' אי"ח משום טומאת כהן, ועי' במנח"ח מ' רס"ג שכ' שזוהי שי' רוב ראשונים, ולהכי כיון דלא משכח"ל איסור טומאת כהנים מן התורה לא החמירו בבית הפרס במקום עירוב. ועי' באחיעזר סי' ל"ד מש"כ בדרש"י נדה דס"ח דאין נזיר מטמא אלא באהל מת ודאי ע"פ ד' הספרי בפ' נשא דעליו להוציא את הספק דמספק אינו מגלח ואינו סותר, ולהכי כיון דאינו מגלח אלא בודאי משום מיעוטא דעליו ואי"ח עלי' משום טומאת כהנים לא החמירו בבית הפרס במקום מצוה משא"כ בפסח.

ובמש"כ לתרץ קושיתי על הרמב"ם דפסק דהצרה אינה נאמנת אף לפוסלה מתרומה והא עד אחד נאמן באיסורין, וכ' כתר"ה דחזקת אכילת תרומה הוי כזכות ממון, וכמו שאין ע"א קם לממון ה"נ אינו קם לאיסור אכילת תרומה דבריו תמוהים דהא סתם אשה נאמנת לומר שמת לפוסלה מתרומה אע"פ שיש בזה זכות ממון. אמנם כיו"ב מבואר בד' הרא"ש בפ' הנזקין דלהכי לא מהימן קרוב ובע"ד לומר שהוא כהן משום דפתיך בי' שבח כהונה. ומ"ש לחלק מע"א דנאמן באיסורין אפי' כשהוא נוגע משום דאנו מחזיקים דברי הע"א באיסורין לאמתיים, לחמש נשים שהחזיקו חז"ל דבריהם לשקר, הנה המל"מ נסתפק אם הוא בתורת ודאי שמשקרת או דרק בעדות נשים להתירה לבעלה אוקמוהו על דין תורה משא"כ באיסורים.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה