אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן מב › ג

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן מב · ג

ב

אלא שאני מסתפק עוד אולי אפ"ל גם בתרו"מ למ"ד טוה"נ אינה ממון יועיל זכות ע"י עצמו כיון דאין לטוה"נ שיווי דמים, ול"ה שלו דנימא דא"י לזכות בשלו, והא לשי' התוס' בחולין ד' קל"א גם באלו שאין טובת הנאה לבעלים יכול לתתו לכל עני שירצה, ומעשר עני מלקט ילפינן, וא"כ הוי כלקט בכל מילי, והא בלקט גופי' מהני זכי' ע"י עצמו, אע"ג דלד' התוס' יש ביד הבעלים לתתו כמו מעשר עני המתחלק בבית הגרנות, (ואולי שאני לקט שכחה ופאה דעזיבה כתיב בהו, ואסור לסייע לעני כמבואר במס' פאה) וה"נ גם בתרו"מ לשי' מהרש"ל דמש"כ התוס' דיש בו טוה"נ לבעלים יכול להוציא היינו למ"ד טוה"נ ממון, אבל למ"ד טוה"נ אינה ממון א"כ אף באלו שיש בו טוה"נ א"י להוציא אם תפס, ומאי נפ"מ בין יש בו טוה"נ לבעלים או אין בו טוה"נ, וע"כ כתב היש"ש דנפ"מ דביש בו טוה"נ אינו יכול ליטול בע"כ אבל אם תפס מהני, ובאלו שאין בהם טוה"נ גם בע"כ יכולים ליטול, וא"כ למ"ד טוה"נ אינה ממון הוי כמו מעשר עני לשי' התוס'. ומה"ט גם בתרו"מ ראוי שיועיל לזכות ע"י עצמו, כיון דלית לי' דין ממון בגויה.

וסבור הייתי לומר דשמואל דמשני במזכה ע"י אחר ס"ל טוה"נ ממון, ומה"ט מתישב קוש' המח"א שהעיר בה' זכי' ומתנה סי' ל"ג דבעינן שלוחו של בעל הממון, והא כיון שטוה"נ אינו ממון ליכא שלוחו של בעל הממון (ועי' בנתה"מ סי' ק"ה מש"כ דהיכא דליכא בעל ממון ל"ב שלוחו של בעל ממון), והמח"א הרגיש בזה בעצמו דאפ"ל דקאי למ"ד דטוה"נ ממון, ודחה זה דא"כ דאמר כולהו כשמואל לא אמר כו' הא מצי למימר בפשוטו דלא ניחא למ"ד טוה"נ אינה ממון. ולפמ"ש מיושב על נכון, דהא למ"ד מוה"נ אינה ממון אינו צריך לכל התירוצים הנאמרים בגמרא דמשכח"ל ע"י עצמו.

ובזה תתישב הקושי' המפורסמת לדהתו"ס בב"ב (דקכ"ו:) דמכירי כהונה הוי כמו מתנה מועטת, והא רב לית בב"מ דמ"ט הא דמתנה מועטת א"י לחזור, ואיך מוקי לה בגיטין ד"ל במכירי כהונה, ולפש"כ י"ל דהא כ' רש"י שם דהיינו משום דכהני מסחי דעתייהו כיון דאיכא מכירי כהונה, וזה עדיפא ממתנה מועטת דאיננה קנין בעצם, אבל בזה דכהנים עצמם אסחי דעתייהו, והוי כאילו ל"ה כ"א כהן אחד בעולם דהוי ממון דידי'. ועי' בקצוה"ח סי' רמ"ג ס"ק ד' בנדון דברי הפר"ח בכהן קטן. אולם כ"ז אי טוה"נ ממון, ולשי' התוס' בחולין דאם תפס הכהן דיכול להוציאו מידו' וע"כ מסחי כהנים בעלמא דעתייהו, אבל למ"ד טוה"נ אינה ממון ואם תפס הכהן אין מוציאין מידו א"כ לא מסחי הכהנים דעתייהו דיכולים לתפוס אף שאין המצוה כן, ולא שיטול מעצמו, ואפ"ה לא מיאשי לגמרי, ולפ"ז מש"כ התוס' בב"ב דהא דמכירי כהונה לא הוי כ"א במתנה מועטת דאסור לחזור היינו למ"ד טוה"נ אינה ממון וכדקיי"ל, משא"כ למ"ד טוה"נ ממון אף אי במתנה מועטת יכול לחזור בו מ"מ כיון דרגיל ליתן למכירו כמו שפירש"י מסחי הכהנים דעתייהו, כיון דטוה"נ ממון ותפיסה לא מהני, ועפ"ז א"ש דהא סוגיין דגיטין דמקשה ואע"ג דלא מטי לידייהו ע"כ קאי למ"ד טוה"נ ממון, אבל למ"ד טוה"נ אינו ממון יכול לזכות ע"י עצמו, ולאותו מ"ד שפיר משני רב במכירי כהונה, דהא הכהנים מסחי דעתייהו כיון דרגיל ליתן (אבל למ"ד טוה"נ אינה ממון לא יצא ידי נתינה אלמלא הי' איסור חזרה דמתנה מועטת) וגם לפי"ז דשינויא דרב א"א למ"ד טוה"נ ממון, תתיישב קו' המחנ"א מ"ט ל"א כולהו כשמואל לא אמרי, דלא א"ש למ"ד טוה"נ אינו ממון. ולמ"ש ניחא דהא גם שינויא דרב לא אתא למ"ד טוה"נ אינה ממון, דהא לא ס"ל דינא דמתנה מועטת א"י לחזור כנ"ל.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה