אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן מא · א
ע"ד קושית האס"ז בב"ק די"ג בנגח ואח"כ הקדיש, נגח ואח"כ הפקיר, דאיך מהני הקדשו והפקרו הא מבואר בב"ק דל"ג דהקדישו מוקדש משום דר' אבוה וכו' ומבואר דמן התורה אינו קדוש אף לר' ישמעאל ותירץ האס"ז דבנגח ואח"כ הקדיש במועד מיירי דמשלם מן העליה דילפינן מוהועד בבעליו משא"כ בתם, ובמועד דמשלם מן העלי' מהני הקדשו. והקשית דהא לר' יהודא קאי דס"ל בב"ק דמ"ה דצד תמות במקומה עומדת ומשלם מגופו ונמצא דאין ההקדש וההפקר מועיל רק לחלק ההעדאה וחלק התמות הא משועבד לניזק ואין הקדישו הקדש וליחייב בח"נ של התמות.
ואין לומר דבנגח ואח"כ הקדיש או הפקיר חציו ג"כ נפטר דאין זה בעלים אחד (והפקר לחצי חפץ מהני כמש"כ התוס' בכריתות דכ"ד בד"ה דאמרו לדעת רבנו אפרים דלא אפקריה רק שיעשה לו מיתת בי"ד ויעוי' רש"י שלהי ב"מ אפקורי מפקר להו ומש"כ השימק"ו בב"מ דכ"ו דאם אחד מן השותפים נתיאש דאינו מועיל שאין יאוש לשליש חפץ שאני גבי יאוש משום דמוצא אבידה הוי שומר לגבי השותפים שלא נתיאשו ודמי כמונח ביד השותף דידו כיד הבעלים וכמ"ש הרמב"ן), דזהו נגד הסברא דבפשוטו נראה בדין נגח ואח"כ הקדיש שכתב הרא"ש דלגבי נזקין גם רבנן דר"י מודים דפטור בנגח ואח"כ הקדיש וכ"פ הרמב"ם דלכאורה טעמא בעי הא מחד קרא נפקי, ונראה בטעמו של דבר משום דהא דבעינן בעלים אחד היינו אחד בדין חיוב, אבל במכר חייב כמש"כ הרשב"א ולהכי לענין מיתה פליגי רבנן דס"ל דאיתרבי משור שור דגם בשור ההפקר חייב מיתה ולא נשתנה דינו לפטור ור"י דס"ל דשור ההפקר פטור וא"כ גם בנגח ואח"כ הפקיר דנשתנה דינו לפטור פטור, אבל בנזקין דבעינן נכסים המיוחדים ושור ההפקר פטור מש"ה גם רבנן מודים דבנגח ואח"כ הפקיר דנשתנה דינו לפטור פטור, ולפי"ז בהפקיר והקדיש חציו דמבואר בתוספתא פ"ד דב"ק דשור חצי הדיוט וחצי הקדש שנגח דחייב בנזק שלם, היינו חלק ההדיוט, א"כ בנגח והקדיש חציו בדין הוא שמחויב חצי נזק דלא נשתנה דינו של חלק החיוב לפטור. ושוב קשה כדלעיל בנגח ואח"כ הקדיש לר"י דצ"ת במקומה עומדת ליחייב בח"נ של צד תמות.
ובס' ים התלמוד תירץ קושית האס"ז עפי"ד הגמרא בב"ק די"ג דשלמים שהזיקו אינו גובה מבשרן כנגד אימורין משום דאטו בשר אזיק אימורין לא אזיק וה"נ משחל ההקדש על חלקו של המזיק שוב אינו גובה רק מחלק ההדיוט דאטו הדיוט אזיק הקדש לא אזיק, ושוב מתפשט הקדושה על ג' חלקים וכן הלאה עד פרוטה האחרונה שבו. ולדעתי הדברים מתמיהים, דלא דמי לשלמים שהזיקו שאינו גובה מבשרן כנגד אימוריהם דהוי ממון גבוה ולא נתחייב מתחלה חלק האימורין וכיון דגם האימורין הזיקו אינו גובה מבשרן כנגד אימוריהן משא"כ בזה שנתחייב מתחילה בכולו ונשתעבד בכולו, הרי אי אפשר להפקיע שיעבודו של הניזק אם ע"י ההקדש בחלקו יוגרע שיעבודו ואין הקדשו הקדש וע"כ דחל רק על דמיו וזה פשוט.