אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לז · ח
ומש"כ כת"ר לה"ר מד' הרשב"א בב"ק דנ"א ומד' השעה"מ דקרי לנכרי לאו בר חיובא גבי בור, ואלו הי' חייב על גרמא הא בור לא גרע מגרמא עכ"ד. תמיהני דהא גם אי פטור בגרמא בנזקין מ"מ פשוט דכמו בשור של נכרי שנגח לשור של ישראל חייב ה"ה בכל הנזקין וגם הא בבור לא כתיב רעהו, ואף אי ילפינן נזקין מהדדי, מ"מ לא גרע בור משור וכמו בשור חייב ה"ה בבור, אי מצד עמד והתירן או משום כדיניהם משוינן לה, ואי פשוט הוא דנכרי חייב על נזקי בור מאיזה טעם שיהי', מ"ט קרי להו לאו בני חיובא.
אלא דנראה פשוט בכונתם דלאו בני חיובא הוא על איסור תקלה, ולא על התשלומים, בין אם הוא איסור דאורייתא או דרבנן, כמש"כ המל"מ פ"ב מהל' רוצח. ובכל גווני לא נצטוה הנכרי על איסור התקלה, ולהכי קרי להו לאו בר חיובא, ואף דבב"מ ד"י דקאמר אלא מעתה האומר לעבד ואשה צאו גנבו לי לאו בני חיובא נינהו, והתם בע"כ אין הכונה אף לפי הס"ד דלא נצטוו על לא תגנוב, ועי' בחי' רעק"א שתמה כן, וע"ע בתשו' נוב"י מהדו"ק סי' ע"ה דפירש דלאו בני חיובא נינהו בתשלומים, תרווייהו בעי, וכל דלאו בר חיובא הוא בתשלומין א"א לחייב המשלח בתשלומין, וכל שלא נצטוה על האיסור ל"ש אשלד"ע אף דאיתנייהו בכלל תשלומין דל"ש בזה דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין, (ובהא דב"מ ד"י ילע"י, דהא לאיסור גניבה בעי קנין כמבואר בכתובות דל"א אי דאפקי לרה"ר איסור גניבה ליכא וכל שלא משכו ולא עשה מעשה הקנין אינו עובר ג"כ בלא תגנוב, ולפי הס"ד דליתנהו בכלל תשלומין, א"כ אין על מה לחול הקנין. דהא ליכא חיוב אונסין, ושלו ג"כ לא הוי דהא במה קנהו, והוי כמו נכרי דליכא גבי' והשיב, ועי' בתוס' ע"ז דע"א: בד"ה ואי ס"ד דבגוזל שו"פ קונה הנכרי להתחייב מיתה, כמו שקונה הישראל להתחייב באונסין, משא"כ באשה ועבד, דלפי הס"ד ליכא שום חיוב ואע"ג דלא הוי נל"ע, מ"מ הי' ס"ל דאין מלקות בהו כיון דניתק מקצתו, וכל דליכא שום חיוב אין על מה לחול הקנין והוי כגנב בלא משיכה, דמבואר בע"ז שם דאמאי נהרג עליו אולם הא לשי' הרמב"ן הא איכא לאו דלא תגזול גם בקרקע ועבדים אף דליכא חיוב השבה ואכמ"ל). ומה שהביא בשם הרמב"ן דבור חייב מצד דינא דגרמי להדיא מבואר שם להיפוך, אף דכל הפטורים דאיתנהו בבור כקרקע עולם הזיקתו וכיו"ב, אי משום גרמי הי' חייב. ופשוט שאי"ח בזה לא משום גרמי, ואולי גם משום גרמא וכמבואר להמעיין ברמב"ן שם ומה שהביא בשם הרמב"ן דבור הוי גרמא ועפ"ז פלפל בהא דשני דברים אינם ברשותו של אדם בור ברה"ר כו', להדיא מבואר ברמב"ן ההיפך.