אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לז · ה
וכ' דודי הרב הגאון מוהרא"ל ליפקין האבד"ק ברעזי העיר על זה בספיקא דנכרי בשמירה מהא דאם אתה יכול לזכותו בדיניהם כמבואר בב"ק דקי"ג, וגם העיר ע"ז מכתובות ספ"ק דהומ"ל מחצה על מחצה נכרי באם קבל חפץ בפקדון ונגנב דפטור, אבל ברוב ישראל חייב דמשום מיעוט נכרים הא לי"ל חזקת ממון כמש"כ הה"מ הובא בהפלאה שם עכ"ד.
וזה אשר השבתי לו עמש"כ מב"ק דקי"ג ז"פ לפי השקפה ראשונה [ובעובדא דידי' קראתי ליודעי דת ודין בדיניהם לשאול אי יתחייב בכה"ג] אבל מ"מ להוציא ממון ע"י כך דינכם צ"ע דהא היש"ש בב"ק בפ"ק כ' דכך דינכם לא מהני רק להחזיק דהוי בגדר הפקעת הלואתו אבל לא להוציא דהוי גזל ממש, ויעוי' בתוס' רעק"א למשניות ב"ק שהביא ד' היש"ש הנ"ל.
ויש לעשות סמוכין לזה ממה שהק' בב"ק דל"ח בגמרא אי רעהו דוקא כו' והא אפשר דרעהו דוקא ומ"מ בשור של נכרי שנגח לשור של ישראל חייב מצד כך דינכם אלא ע"כ דל"א כך דינכם להוציא אולם בירוש' משני הכי, ולכאורה סתירה מד' הירושלמי הנ"ל לד' היש"ש, אך באמת הרמב"ם מפרש להך בדיניהם אאידך בבא על שור של ישראל שנגח שור של נכרי דפטור לפי שאומרים לו כך דינכם, ובדיניהם פטור על מעשה שורו, וכ"כ הגאון מוהר"ח מוואלאזין בתשובה הנדפסת בס' "קדושת יו"ט" ובספר "חוט המשולש" בדין גזל נכרי יעוין שה"ט.
ושיטת הרמב"ם נראה כמש"כ ה"שיטה מקובצת" בב"ק שם דלעולם נכרי בכלל רעהו יעוי"ש, ולהכי הא דפטור בשור של ישראל שנגח שור של נכרי ע"כ מצד כך דינכם אתינן עלה, [ולפי ש"ס דילן מצד עמד והתירן] ודלא כמש"כ היש"ש מובא בתוס' יו"ט, וכ"כ הרע"ב והתוי"ט תמה ע"ז.