אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לא · ה
וע"ד שאלתו אם להתיר דם גמור ע"י תערובות, לא ידעתי כוונתו אם להתיר בתערובות מים, הנה ד' החו"ד בסי' ע' דדם דתערובות אינו ראוי לזריקה, ועי' במנח"ח סי' קמ"ח היינו בדם שנפל למים דקמא קמא בטיל, ואם נפל מים לדם הלא כשר לזריקה כיון דיש בו מראה דם, ובמנח"ח שם הקשה מפסחים דכ"ב דמקשה והרי דם כו' ותנן אלו ואלו מתערבין באמה ונמכרין לגננין, ומאי קשה הא כיון דנתערב במים אינו ראוי לזריקה, ובאחיעזר ישבתי דאי נימא דדם אסור בהנאה ה"ה דם שבשלו אסור כגדולי איסור וכמש"כ התוס' בע"ז דערלה שאסורה בהנאה יש לאסור הגידולין שגם זה הנאה וכמו בב"ח דהוי מן הנקברין ואפרן אסור וגם מה שמבשל הדם ע"מ לאכול וליהנות זה גופא הנאה היא. ובזה ילה"ע ג"כ ע"ד הצל"ח ע"ד התוס' והרי דם דדם לא הוי בכלל בהמה מדלא משני כשהותרה נבילה הותרה דמה, דאין הוכחה דאפשר לבשלו או למלחו ומשכח"ל שימכור הנבילה ודמה. ולפמש"כ י"ל דאי נימא דדם אסור בהנאה גם דם שבשלו אסור.
אולם גם אי נימא כד' החו"ד בודאי אין לסמוך על זה דהא הרבה ראשונים ס"ל דגם דם שבשלו עובר עליו, אולם אם הדם במלואו נתיבש אע"פ שלא הופרד איזה חלק, ואח"כ ע"י גמי, בודאי יש להקל כפי הוראת השבו"י ואם דם ממש שלא נתיבש מעורב במים בגמי ג"כ יש מקום להקל בשעת הדחק כיון דהוי כרכו בסיב, וגם לצרף בזה ד' החו"ד לשי' הפוסקים דדם שבישלו אי"ע עליו. אולם כיון שבאפשרי להשתמש בדם שנתיבש אשר התירו פשוט כמו שנתבאר הלא אין זה שעת הדחק.