אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לא · ד
ולדינא נראה דאפילו בנפסל מאכילת אדם לבד פקע איסורו וכמש"כ החו"ד יו"ד סי' ק"ג דכשהבאיש כבר נפקע איסור דנבילה, ואף אם ממתקו ומתקנו אחרי כן לא מהני, ועי' בשאג"א סי' ע"ה שכ"כ דבשאינם ראוים לאכילה י"ל דקילא משלא כדרך הנאתן. והשאג"א שם השיג על הש"ך סי' קנ"ה שכ' דברי הראבי"ה להלכה דבשלא כדרך הנא' מותר להתרפאות ולאכול גם גוף האיסור ולד' השאג"א בין באוכלין שאי"ר לאכילה ובין בשלא כדהנ"א איסורא מיהו איכא ואפילו לרפואה בחולה שאין בו סכנה אסור, ויסודו מד' הרא"ש בפ' כל שעה בחרכו קודם זמנו דאף דנפסל מאכילת כלב ועפרא בעלמא הוא אסור, ויעוי' ביד אברהם בסי' קנ"ה שם על שרץ שרוף ע"ד המנחת יעקב שם שמתיר אף שלא לרפואה, ומשיג מד' הרא"ש וסיים דכל שהוא עושה לרפואה ל"ש אחשבי' אולם בד' השאג"א מפורש דאפילו לרפואה אסור.
והנה בדין כרכו בסיב לגבי איסורים שנסתפק המל"מ בפי"ד מה' מאכ"א העלו האחרונים שאין איסור וכ"כ המנח"ח בכמה מקומות ובשו"ת כתב סופר חאו"ח סי' צ"ז האריך בזה והעלה דבכרכו בסיב איסור תורה ליכא ואפשר דאיסורא מדרבנן איכא יעוי"ש, ונראה דבאוכלים שנפסלו מאכילה וכרכו בסיב גם השאג"א מודה דאין כאן איסור מדרבנן דל"ש בזה אחשבי' לאכילה, כיון שאינו אוכל האיסור בעצמו רק ע"י סיב, ועל כן נראה בנ"ד דבודאי מותר לרפואה לחולה שאב"ס דהא נפסל מאכילה וגם כרכו בסיב.