אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לא · ב
הרי נתבאר דמצד דין דם שבשלו אין היתר בדבר דלבד ד' הראשונים דיש בזה איסור תורה יש בזה ג"כ איסור נבילה, וחשש יוצא מן החי בדם הנפש, ומש"כ מעכ"ת לדון דהוה חצי שעור באיכות, ופלפל בזה בדברים מחודדים, דבכה"ג לא חזי לאיצטרופי, הנה גם לפי דבריו לא אדע מדוע לא חזי לאיצטרופי בכדי אכילת פרס בצירוף החלקים הנשארים, דהא כל חלק מדם וחלב יש עליו איסור, א"כ אם יאכל או ישתה בתוך השעור החלקים האחרים שנפרדו על ידי הכימי' יהי' לשעור שלם של כזית או רביעית דם במלואו עם כל החלקים המורכבים שבהם, אלא שחידוש דין זה דחצי שעור באיכות לא שמענו, והשעור הוא רק בכמות, ואם יאכל פחות מכשיעור תמצית בשר של כמה זיתים איסורים יש עליו דין חצי שעור, והתורה אסרה כל חלק וחלק שנאסר משום דם ונבילה, אף אחרי שנפרד איזה חלק כימי בודאי אסור ולוקין על זה בשעור שלם. וגם מש"כ בטעם הנבלע דאסור לשי' הר"י דאורליינש משום עשה דתעבירו באש היא רק לריו"ח, אינו נכון, דזהו איסור מיוחד אם נימא דלא הדרי' לאיסורא קמא, ועל עשה דתעבירו באש מוכח דיש בטעם איסור תורה יהי' מאיזה טעם שיהי' וקושית גה"ש שם כבר קדמוהו התוס' רי"ד בע"ז ס"ז ובאחיעזר חיו"ד סי' מ' הארכתי בזה ליישב הקושיא, ומש"כ הרמב"ם דכל אלו החוטים והקרומין שהם אסורים מד"ת הוא משום רבוי דכל, וכל מה שנתרבה מרבוי יש בו איסור תורה ואין לוקין עליו. וכמש"כ הה"מ שם.