אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לא · א
והנה מש"כ דהוה כדם שבישלו בודאי פשוט הדבר כיון שאי"ר לזריקה ונתיבש ונשתנה מראהו, ואין ספק בזה. ומה שאמרו בבכורות ו' לגבי חלב משום דדם נעכר ונעשה חלב בודאי דאזיל הסוגיא למ"ד דדם שבשלו עובר עליו, וכ"כ בנוב"י תנינא, אלא דרבו הראשונים דס"ל דדם שבשלו עובר עליו, ובאמת הטעם שאי"ר לזריקה צ"ע הא גם דם האיברים אי"ר לזריקה, ועי' בשו"ת שאג"א החדשות סי' ט"ז. ועי' בשו"ת חת"ס בחי"ד סי' ע'. אולם גם לשי' התוס' דאינו עובר עליו, הא בנ"ד שעושים בפאבריק מדם נבילות שמנחרים הא יש איסור נבילה, ואם כי מדהתו"ס פסחים כ"ב נראה דדם לא הוה בכלל בשר ולא אמרינן בו לכשהותרה נבילה הותרה ג"כ דמה, ועי' עוד בתוס' מנחות ק"ד, וברמב"ם פ"א מהל' אה"ט ה"ד דדם נבילה אינו מטמא רק כמשקים טמאים, ועי' ברמב"ם פ"ג מה' מאכ"א דאין לוקין על חלב וביצה טמאה ובהה"מ שם דסמך דין זה למש"כ מבשרם לא תאכלו ובפירוש אמרו בטומאה בהרבה מקומות שאין אלו מטמאים, ועי' במנח"ח מצוה תי"ח שכ' ג"כ דאין לוקין משום נבילה. ונראה דמ"מ איסור תורה איכא כמו צירן ורוטבן, ועי' בפמ"ג בפתיחה להל' מליחה כמו בחלב מתה, ואע"ג דאין איסור חל על איסור דם, הא נבלה הוה כולל וגם הא לכשבשלו דפקע איסור דם חל איסור נבילה, גם [גם יש להעיר כיון דקודם שפירש הדם הוא מיבלע באיברים והוה כבשר כמש"כ התוס' במעילה די"ז בד"ה והא אמר ר"י בעודו עם הבשר בשר השרץ קרינן בי' כיון שלא פירש מעולם. א"כ בדם נבילה כל זמן שלא פירש הרי חל עליו איסור נבילה דהוה כבשר ממש, א"כ מהכ"ת יפקע, אלא דלפ"ז צ"ע למה לא יטמא דם נבילה דהא בעודו מובלע באיברים והוי כבשר נטמא משום נבילה, ולמה יפקע אח"כ אם לא דנחלק דדוקא דם הכנוס אינו מטמא, משא"כ בדם האיברים שנבלע גם לכשנפרש מטמא, ודבר זה אינו נראה. שו"ר בס' בית יצחק חאו"ח סי' ל' שהרגיש מדהתו"ס במעילה י"ז ופלפל בזה בענין דם שוה"נ], ויש להעיר ג"כ בדם הנפש דהוה יוצא מן החי, ולא מהני בישול, פי' אחיפזר חי"ד סי' ט'. וראיתי בשו"ת בשמים ראש סי' רפ"ה שהרגיש בזה. ועי' בשו"ת חת"ם סופר חיו"ד סי' מ' לגבי צללתא דדמא מש"כ דהוי איסור תורה.