אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ל · ד
מש"כ רומעכ"ת בנדון התוספתא דזבחים פ"ח חתך את הראש בבת אחת קבל מן הראש פסול מן הגוף כשר, דתמוה מזבחים דכ"ה מהא דאמר ר' זירא בזבחים כ"ה דצורם אזן הפר ואח"כ קבל דמו פסול, ותירץ דכונת התוספתא לא לענין כשרות ופסול הקרבן רק על הדם היינו דפסול משום דם ואם עלה בכלי ירד אפילו לר' גמליאל דס"ל דלא תרד, ולבד דפשטות ד' התוספתא דמיירי דכשר הדם לזרוק ולהזות לכתחלה, אין זה ענין להא דר' גמליאל, דהא דס"ל דלא תרד היינו בפסולי דם כמו לן וכיו"ב, אבל דם בע"מ בודאי דאם עלה תרד, ואפילו לרע"ק דס"ל דאם עלה לא תרד בבע"מ משום דכשר בעופות, מודה במחוסר אבר דפסול בעופות, אלא די"ל דבמום דלאחר שחיטה דנתקדש בשחיטה לפ"מ שפירשו התוס' בזבחים דכ"ח דפסולו בקודש היינו דנתקדש לאחר שחיטה, א"כ במום דלאחר שחיטה חשיב פסולו בקודש, אלא די"ל דדוקא פסול שאי אפשר להיות רק אחר שחיטה חשוב פסול בקודש, אבל פסול בעל מום הא איתנייהו ג"כ לפני שחיטה, ויש להוכיח מדהתו"ס זבחים דק"ט בהקומץ והלבונה שחסרו כ"ש והעלן בחוץ פטור שהקשו אמאי ניהו דפסולין לכתחלה מ"מ מתקבלים הם בפנים שאם עלו לא ירדו, דהוי פסולו בקודש כשחסר בין קמיצה להקטרה, וכתבו דלמאן דחשיב לי' חסרון כבע"מ ניחא, ומבואר דבחסר בין קמיצה להקטרה הוי כנעשה בע"מ לאחר שחיטה, מ"מ ס"ל להתוס' דאם עלה ירד, וכן יש להוכיח מדהג"מ זבחים קי"א: במפריש חטאת ואבדה והפריש אחרת תחתי' ואח"כ נמצאת הראשונה ושחט שניהם וקיבל דמן בכוסות ואח"כ זרק דמה של אחת מהן, כשם שדמה פוטר את בשרה כך היא פוטרת את בשר חברתה מן המעילה ופירש"י משום דכיון דזרק דמה של אחת הוי השני' חטאת שנתכפרו בעלי' באחרת והוי מחטאות המתות דלא נהנין ולא מועלין, ומשו"ה יצא מן המעילה. וקשה הא הפסול נעשה אחר שחיטה, והוי פסולו בקודש דאם עלה לא ירד, וכל שאם עלה לא ירד איכא מעילה, וצ"ל משום דזה הפסול שייך אף קודם שחיטה גם בנעשה הפסול אחר שחיטה ירד, עכ"פ נראה דבמום לאחר שחיטה לפני קבלה הוי כמום לפני שחיטה ותרד.
ובתוס' זבחים פ"ד בד"ה הנתנין כ' וצ"ע כי שמא בנשפך הדם ונאבד קודם קבלה לא יאמר ר"ש דלא ירדו בשביל שחיטה לבדה אלא בנשפך מן הכלי ונאבד אחר הקבלה יעוי"ש. אולם דהתו"ס צ"ע מגמ' מפורשת בדקי"א רבא אמר קבלה בכלי חול איכא בינייהו, ומבואר דבקבלה בכלי חול דהוי כנשפך הדם לפני הקבלה מ"מ לא תרד, ויעוי' באחיעזר חיו"ד סי' כ"ט אות ד' מש"כ לתרץ דתלוי בזה אי סכין מקדש כלי שרת.