אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ל · א
הנה רומעכ"ת האריך והרחיב על דבר השאלה בשחיטת עופות עם חתיכת כל המפרקת בארצות שגזרה הממשלה על זה להתיר וכת"ר נוטה להקל רק לחולים.
ויסוד ההיתר הוא עמש"כ הש"ך דיש להקל בהפסד מרובה, ושארי האחרונים המתירים, וגם במתכוין לחתוך את המפרקת מתיר הש"ך בס' הארוך, וגם בתבו"ש מקיל במקום שלא נתקבל המנהג ובשו"ת "השיב משה" סי' כ"ג העלה דאף להמחמירים אין להם מקום להחמיר אלא בבהמה ולא בעוף, דאין מקום לאסור אפילו במקום שנהגו דזהו מנהג בטעות רק בנתכוין לחתוך מחמיר, והאריך רומעכ"ת לבאר שי' הראשונים והאחרונים בזה.
והנה באמת מש"כ בהשיב משה להקל בעוף דגם הראבי"ה מודה תמוה, שהרי מפורש ב"אור זרוע" הל' שחיטה סי' שע"ה וראיתי שהביאו לפני מורי אבי העזרי זצ"ל עוף אחד שהשוחט הוליך והביא ושחט כל העורף לשנים והטריף, וכן התשו' בתרומה"ד סי' קפ"ז לענין כסוי הדם בעוף, ובעל השיב משה לפי הנראה לא ראה דברי האו"ז, שכתב שם דמעשה הראבי"ה הי' בבהמה, אלא שכתב שם ג"כ דאי דעת הראבי"ה לאסור בכל ענין אין לחוש לו ולמנהג שנהגו כוותי', אבל באמת הרמ"א והתרוה"ד תולים עצמם בשי' הראבי"ה. ומה שיש לעיין בזה הוא בדין מתכוין לחתוך דמבואר בתוספתא בפ"ב דחולין הי' שוחט וחותך כל הראש בבת אחת אם נתכוין לכך שחיטתו פסולה ואם לאו שחיטתו כשרה, אלא שהש"ך בס' הארוך מפרש ד' התוספתא כשאין בסכין מלא צואר דאז אם שחט הראש ונתכוין לכך כמו המחתך בצונן דבודאי עשה דרסה ופסולה, אבל אם לא נתכוין לכך שלא דחק הסכין למטה אלא עשה הולכה והבאה כשירה, ואשמעינן דאם לא נתכוין לכך היינו שלא עשה מעשה דרסה, אפילו אם התיז הראש כולה כשירה. והגר"א מפרש בסכין ארוכה אלא שלא הוליך כל הסכין ואם נתכוין לכך פירושו כמש"כ הרא"ש בפ"ב סי' ז' שלא יתפוס הסכין במזיד במקום אחד, וכן הפרמ"ג שם מפרש בסכין קטן וכ' שאין רמז מהתוספתא.
אולם האשכול בהל' שחיטת חולין מפרש ד' התוספתא כיון דנתכוין לעשות הכל בבת אחת קרוב הוא שדרס יעוי"ש, ולדבריו מפורש בתוספתא לאסור מחשש דרסה בנתכוין לחתוך כל הראש.
ובירושלמי החדש לס' קדשים בפ"ב דחולין בר אדא בעי קומי דר' יוחנן מה בין התיז את הראש בבת אחת ומה בין התיז את הראש בב"א בשחיטה, אמר לי' זה נתכוין לחתיכה וזה נתכוין לשחיטה, ותני כן הי' שוחט וחתך את הראש בב"א אם נתכוין לכך שחיטתו פסולה ואם לאו שחיטתו כשירה, ומבואר בהירושלמי דהכוונה של נתכוין לכך הוא לחתיכה כמו בהתיז את הראש בבת אחת שמביא ראי' מהתוספתא על הא דאמר ר' יוחנן זה נתכוין לחתיכה, ולד' הירושלמי אם נתכוין לשחיטה ולהתיז כל הראש כשירה (ועי' בס' "מנחת בכורים" על התוספתא שם שמפרש כן אם נתכוין לכך לחתוך הוי דרסה שדרס בסכין וכשנעשה ע"י שחיטה כשר וזהו כהירושלמי), אלא שאין לסמוך על דברי הירושלמי קדשים, שלא נתבררה אמתתו.