אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן כד · ד
ע"ד שאלתו אדות אברך אחד, ששהה יותר מעשר שנים ולא זכו להבנות, ועל פי דברי הרופאים נראה שהמניעה מאתו, ואומרים שההכרח לבדוק את הזרע מקודם, ושואל אם רשאי להוציא ז"ל, לצורך בדיקת הרופאים, כבר התעוררו המחברים בענין זה ונשאלתי כמה פעמים, והוריתי להתיר, וע"י ב"ש סי' כ"ה סק"ב מש"כ אם נמצא דם בעד של אשה ספק אם הדם ממנה או ממנו נראה לכאורה דמותר להוציא זרע כדי לברר אם הדם ממנו, דאין איסור לשמש ולהוציא זרע, וה"ר מיבמות דע"ו דאם ניקב הגיד בודקין אם נתרפא, ומניחין בי' פוקרא, כדי שיוציא זרע ויש לדחות יעוי"ש. ובאמת יש לחלק דשאני התם דחששו כדי להתירו בקהל, ובשו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' מ"ג כ' בתוך דבריו ואיברא לצורך שעה אף להוציא ז"ל להשחיתו על הארץ שרי, כדאשכחן לענין בדיקת הנקב בגובתא דשכי' דמתבינן לי' אבי פוקרא ביבמות דע"ו ש"מ דאיסור חמור זה הותר מכללו לצורך שעה, אולי התם דוקא ע"י גרמא וכמש"כ היש"ש ביבמות שם דין ט"ז. אולם הא מבואר בדהתו"ס יבמות דל"ד דלא חשיב מעשה ער ואונן אלא כשמתכוין להשחית זרעו ורגיל לעשות כן תמיד אבל באקראי בעלמא שרי. ואם שהב"י החמיר בזה בסי' כ"ה, מ"מ לצורך שעה י"ל דשרי, ובס' ערוך לנר ביבמות דע"ו שם כ' דמשו"ה התירו לפמש"כ התוס' בסנהדרין דנ"ט דזה תלוי במצות פו"ר ועל כן היכא שזהו תקון למצות פו"ר אין חשש בדבר, ולצאת ידי המחמירים בזה יעוי' בס' שדי חמד ובשו"ת דברי מלכיאל ח"א נראה דבדרך תשמיש היינו ע"י נרתיק דק שמלבישים על האבר בודאי שרי, ובירוש' ריש יבמות דרך סדין בעל נראה דהתם מיירי באופן שיכנוס הזרע והסדין הי' רק כדי למעט הנאתו דהרי נטע ה' ארזים והוליד בנים. ויעוי' בשו"ת דברי אלי' סי' כ"א שהורה להקל ע"י סדין כמו במוך מחשש סכנה בעיבור יעוי"ש. וע"ע בס' תורת מרדכי מה שצידד בזה.
כללו של דבר שיש לסמוך על ד' שו"ת יעב"ץ שכ' דהיכא דאי אפשר בגרמא לעשות גם בידים, ודרך תשמיש ע"י נרתיק בודאי מותר לכו"ע.
ב"ה. ווילנא י"ב שבט תרצ"ד