אור ברסלב

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן יח

סימן יז

א' דר"ח אדר תרפ"ג ווילנא

ע"ד אשר נשאל מעכ"ת באחד שרוצה לישא אחות אבי אמו מן האב, ובשו"ע אהע"ז ט"ו סעי' י"ח מבואר ד' המחבר דמותרות ויש מי שאוסר, ועל פי כלל הוראה של הש"ך סי' רמ"ב באיסור דרבנן אין לחוש לדעת האוסר אולם האחרונים מחמירים באשת חמיו שהובא שם ג"כ בלשון זה מותר אדם באשת חמיו ויש מי שאוסר ושאל דעתי בזה אם להקל לכתחלה. הנה באמת בשו"ע מבואר רק באחות אבי האב ואחות אם האם, אבל אחות אבי אמו או אחות אם האב לא הובא בשו"ע אולם ברשב"א ביבמות שם מבואר גם באחות אבי האם וביש"ש מבואר גם אחות אם האב, והשו"ע השמיטום. וראיתי בעצי אלמוגים שהרגיש בזה אבל מדברי הרשב"א והיש"ש מפורש שאין חולק בדבר

והנה במה שנחלקו הראשונים אי הלכה כאמימר דד' הרמב"ם והרמב"ן דנקטינן לקולא, והרא"ש כ' ג"כ דבשל סופרים הלך אחר המקיל אלא דהגמ' שקיל וטרי למפשט להתירא ודחי לי' אלמא דעת בני הישיבה לחומרא וכן כ' בס' חפץ לאיסורא יעו"ש. אולם היראים כ' בשם הר"ח דקבלה בידינו דכל תיקו דאיסורא לחומרא ובעצי אלמוגים כ' והגיה משום דמילי דעריות חמירי, ועי' בס' יראים הנדפס מכת"י מחדש ובהגהות תועפות ראם שם. ונראה בטעם היראים דס"ל דשאני שניות דאסמכוה אקרא דושמרתם את משמרתי דכתיב בפ' דעריות כמבואר ביבמות כ"א, ועי' ברמב"ן בסה"מ שרש ראשון תשובה ד' שאין זה בכלל לא תסור רק בכלל דושמרתם את משמרתי ובמג"א שם. והרמב"ם בפ"א מה' אשות ה"ו כ' ויש נשים אחרות שהן אסורות מפי הקבלה. ובלח"מ שם מתרץ לפי שאמרו רמז לשניות מן התורה מנין ועוד אמרו שם דשלמה גזר עליהם ומשו"ה קראם רבנו דברי קבלה יעוי"ש, ולפ"ז י"ל בשי' היראים דס"ל דספק מדברי קבלה אזלינן לחומרא, וספק שניות הוי כעין ספק מדברי קבלה, ועי' בטו"א ריש מגילה, וע"ע ברבינו יונה ברכות ח' באיבעי' דר"פ בין פסוקא לפסוקא מהו תיקו שכ' דהו"ל תיקו דאורייתא לחומרא וכ"כ בשו"ע אף דקה"ת אינו אלא מתקנת נביאים והאיסור לצאת הוא רק בדרך אסמכתא ועי' ביומא ע"ז באיבעי' דלא איפשטא ובב"י או"ח סי' תקנ"ד שהחמיר מספיקא בתקנת נביאים. והרמב"ן שהקיל בספק שניות לשיטתו בתשו' הרמב"ן סי' ס"ג דכל איבעי דמנודה אזלינן לקולא והובא בנובי"ת חיו"ד סי' קמ"ז לענין ספק חרם וע"ע ברשב"א מגילה מה שהביא בשם הרמב"ן להקל בעיירות המסופקות אי מוקפות חומה [והרמב"ם שפסק דקורין בשניהם י"ל שהוא מטעם אחר] עכ"פ מבואר שי' היראים והר"ח להחמיר בספק שניות דמילי דעריות חמירי, ונחלקו בזה בעיקר הכלל אי אמרינן גבי מילי דעריות ספק שניות לקולא ול"א בזה סד"ר להקל, א"כ לא דמי לשארי ספיקות מדרבנן שיש בזה כלל מוחלט להקל בספק מדבריהם ואין חולק בזה. משא"כ בספק שניות ולהכי החמירו גם באשת חמיו וע"כ נראה דאין להתיר לכתחלה בהא דאיפלגי על אמימר, וראוי לחוש לדעת יש מי שאוסר לישא ספק שני' שתהי' אסורה עליו כל ימיו מספק לדעה זו.

ועי' בשו"ת רעק"א החדשות סי' מ"ח ע"ד אשת אחי אם אביו שנוטה להתיר במקום הדחק ומה שהביא ד' המהר"ם אלשיך סי' צ"ה באשת אחי אח אמו שהשיב דאף באשת אחי אביו יש להתיר. ויעוי"ש מה שצידד בזה הגרעק"א ז"ל.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה