אור ברסלב

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן יז

סימן טז

ע"ד השאלה באשה עתים חלימה ועתים שוטה, אם להתיר לישא אשה על אשתו או לתת לה גט בעת חלימותה, והנה בעיקר הדבר בעתים חלימה ועתים שוטה הדרך היותר מרוח להתיר ע"פ מאה רבנים ולצאת ע"י זה מכל החששות, וכמש"כ בשו"ת הב"ח הישנות בסי' צ'. וכ"כ בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' כ"ט וכ"כ בשו"ת מאמר מרדכי להגאון ר' מרדכי זאב איטינגא ז"ל בסי' מ"א שכ' בסוף התשובה עכ"פ דבר תורה לכל ישראל מאת הרבנים האחרונים להתיר לישא אשה על אשתו בהיתר מאה רבנים אף בעת חלימותה, וכ"כ בשו"ת משכנות יעקב אה"ע סי' כ' דאי אפשר להתיר בעת חלימותה רק ע"י היתר מאה רבנים, ואם כי בשו"ת שואל ומשיב ח"ג סי' קכ"א מסתפק דאולי בעת חלימותה לא תקנו הגאונים, ויותר טוב לגרשה, ולסמוך ע"ד הטו"ז. אולם השו"מ בח"א סי' קכ"ד מסכים ג"כ להתיר ע"י מאה רבנים. ובשו"ת מנחת אהרן הנספחות לס' מקור מים חיים מצדד ג"כ מתחלה להתיר ע"י מאה רבנים. אולם באשר הוא עני ואי אפשר לקבץ חתימות מצדד להקל ולסמוך על הטו"ז, ובפרט באופן שגם בעת חלימותה לא נתרפאה לגמרי, ודעתה אינה צלולה כהוגן, וכמו שראה מעכ"ת מה שהשבתי להרה"ג בלייפציג מה שיש לפקפק בזה

אולם בנידון השאלה שנשאל מעכ"ת שחושש לבריאות הא' החולנית שתדע שבעלה נשא אשה אחרת בטרם שגירשה ועוד טעמים אשר אתו, ויותר טוב לגרשה בעת חלימותה ואחרי אשר ביאר בפרטיות מצב האשה, כי גם בעת שטותה היא שומרת את עצמה שלא ינהגו בה מנהג הפקר מזנות, וברוב ימיה היא חלימה בדעתה, ורוחה שלם, וגם בעת שטותה אינה מאבדת מה שנותנים לה. והנה בודאי נראה מפשטות דהג"מ ביבמות קי"ג דבשומרת א"ע ואת גיטה מתגרשת, וכמו שאמרו שם היכי דמי אילימא דיודעת לשמור את גיטה ויודעת לשמור את עצמה, מי נהגי בה מנהג הפקר, ובודאי דמיירי דהיא שוטה בשארי דברים, דבכה"ג גבי הבעל שנשתטה אינו מוציאה עולמית וכן הוכיח במישור בשו"ת תפארת צבי חאהע"ז סי' ח'. ומה נקרא שומרת את עצמה ממנהג הפקר נראה בודאי דהוא מזנות, וכמו שהביא כתר"ה מתשו' בעל התניא, וכן ראיתי בכמה אחרונים, א"כ אפילו בעת שטותה מעיקר הדין יכולים לגרשה, והט"ז בסי' קי"ט מסתפק וחושש להחמיר כיון דאינה יודעת לשמור את גיטה, דאין אנו בקיאים כ"כ לדעת מתי נקראת שימור לגיטה ובס' עטרת חכמים סי' י"ז כ' ע"ד הטו"ז שהוא יחיד בדבר הזה, ובשו"ת רש"ל מבואר שלא כדבריו, וכן מסתימת השו"ע, ובפרט שבאמת נפלא למה נאמר שאין אנו בקיאים בבדיקה זו, ומסיק שם בתשובתו סוף דבר דין שוטה אם ידעינן שיכולה לשמור את גיטה ואת עצמה, יכולים לגרשה מרצונה, ואין בזה נגד חרם דרבנו גרשון, דאף דשוטה אין לה רצון מ"מ עכ"פ לא הוי גט בעל כרחה, וכ' שמצא כעין זה בשו"ת מוהרי"מ פאדווא, וכל זה בעת שטותה אם יודעת לשמור את גיטה ואת עצמה. ובעת חלימותה הלא גם הטו"ז בסי' קי"ט מקיל דעיגון שלו חמור, ובאין זמנים קבועים לשטותה מתיר, וגם הגאון בעל מנחת אהרן מקיל בתשובתו לסמוך ע"ד הטו"ז, ואין לחשוש בזה שמא לא נרפאה לגמרי, כיון דבכל אופן הלא היא שומרת א"ע ואת גיטה וגם אם תחזור לשטותה הלא מעיקר הדין באופן שהיא שומרת א"ע ואת גיטה ראוי לגרשה.

וע"ע בשו"ת שם ארי' סי' ב' שכ' ג"כ דאם היא יכולה לשמור גיטה וגם עצמה לפי ראות בי"ד יכולים למסור גט לידה להתגרש בו ואין לחוש למש"כ במהרי"ו דלא פלוג, וכן הביא בג"פ בשם רבנו ירוחם והמבי"ט דביודעת לשמור א"ע מתגרשת, וגוף האיסור איסור קל הוא מדרבנן, ולד' הרבה פוסקים אין בזה איסור רק לכתחלה ואם עבר וגירשה מגורשת, ולפי"ד מהר"ח כ"ץ גם מהרי"ו מודה כה"ג דיכולה לשמור עצמה דלאו בכלל שוטה היא כלל ול"ש בזה לא פלוג יעוי"ש דמסיק דחוכך להחמיר שלא להתיר חרדר"ג לישא אחרת כיון דבת גירושין היא.

ויש להאריך בזה בכל פרט ופרט. אולם כבר האריך והרחיב הדבר בזה כבוד הרב הגאון מוהר"י יעקב וויינברג שליט"א ודבריו נכונים לדינא והנני מסכים עם מעכ"ת אשר לפי ראות עיניו יראה את המצב על כל מהותה להתיר לגרש את האשה בעת חלימותה כעת.

שו"ר בשו"ת עונג יו"ט סי' קמ"ה שהעלה ג"כ להלכה ביודעת לשמור את גיטה ואת עצמה יכול לגרשה, ואין בזה גם משום חרם דר"ג, דנהי דאין לה רצון מ"מ גם כפי' ליכא.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה