אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ו · ד
ולכאורה יש להעיר דנראה דהא דשומר אבידה מחוייב באחריות לכשהתחיל בהשבה דוקא משהגבי' לאו מדין קנין הוא, וכמו דהכישה נתחייב בה לענין דין זקן ואינו לפי כבודו כמ"כ חייב באחריותה אף באופן שלא הי' בו דין קנין, וי"ל דדוקא משהתחיל להתעסק בהשבתה נתחייב באחריותה, משא"כ היכא שלא התחיל להתעסק בה שהיתה מונחת בחצירו ובביתו כמו בנידון הח"י עובר בשוא"ת שלא מכר על עשה ול"ת של השבת אבדה שלא טרח להציל ממון חבירו אבל לא נתחייב באחריותה. שוב ראיתי בשו"ת ראשי בשמים סי' צ"ו שפלפל בזה דמה הפרש יש לענין חיוב באחריות בין התחיל בהשבה ללא התחיל, ומסיק דדמי להתחלת המלאכה והתחלת השמירה הוי קנין מה"ט. עכ"פ נראה מסברא דאף דדי בהתעסקות גרידא וא"צ קנין מ"מ קנין דמהני בשומרים בודאי גם בשומר אבדה מהני, ולהכי כיון דהוא בחצירו דהוי כבידו כיון שמחוייב במ"ע דהשבת אבדה והחפץ בידו ממילא דהוי שומר אבדה, וכ"ז באם הוא מחוייב במ"ע דהשבת אבדה אבל אם אינו מחוייב במצוה זו אף שהוא בידו לא נעשה שומר, וגם למה שצידד הגרעק"א בחידושיו לב"מ כ"ו דגם בדבר שאי"ב סימן אינו מחוייב להגביה מדין השבת אבדה אף שלא ידעו הבעלים ולא נתיאשו ומ"מ אם הגביה הוי שומר כמו שנראה מד' הרמב"ן בישל"מ, היינו משום דהתם לכשהגבי' הרי מחויב בהשבתה כ"ז שלא נתיאשו הבעלים וכיון דמחוייב בהשבתה הוי שומר, משא"כ בזה שאינו מחוייב במצוה דהשבה להפסיד משלו או שאינו לפי כבודו אף שהוא בידו כיון דלא התחיל במצוה אינו מחוייב באחריותה ועי' בב"מ כ"ה: בתוד"ה ואם דכיון שאם הי' יודע שהיא אבדה הי' מחוייב בהשבתה בלא שום הגבהה היכא דהגביה הוי שומר מספק כו' ולא דמי לזקן ואינו לפי כבודו כו', וע"ע במחנ"א הל' חצר מש"כ דלד' הרמב"ן דישל"מ ל"ה יאוש משום דבאיסורא אתא לידי' דהוי שומר אבידה ל"ש זה בחצר שבא לפני יאוש ולא ידע הבעלים שלא נתחייב במ"ע דהשבה ול"ה שומר יעו"ש. ומה"ט גם היכא דהוי בחצירו ובידו כיון שאינו מחוייב מדין מ"ע דהשבה להתעסק בשל חבירו מאיזה טעם שיהי' לא נעשה שומר ולא נתחייב באחריותה אף שהוא בידו וברשותו.