אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן ו › ב

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן ו · ב

א

ובעיקר מה שהעיר בש"ח שהוסיף על שמירתו דיהי' ש"ש משום פרוטה דר"י הא לפ"ז יקשה בכל ש"ח דבקבלת שמירתו מקיים מצות גמ"ח ויש בזה פרוטה דר"י, ואי"ל משום שכבר נתחייב בזה בקבלת שמירה דהא במלוה על המשכון כ' הרשב"א דהוי ש"ש משום פרוטה דר"י אע"ג דאח"כ הרי מוכרח לשמרו משום דבעת הלואה הי' פרוטה דר"י (ועי' בנמוק"י בב"מ שם מה שהביא תי' הרשב"א, והראב"ד תי' בענין אחר דמקיים מצוה גם אח"כ) ואע"ג דבודאי אאפ"ל שיהי' ש"ח ש"ש עי"ז שהרי התורה ירדה לדעת השומרים כמ"ש התוס' בכתובות נ"ו ואין דעתו להשתעבד במה שלא חייבה אותו תורה. ומה"ט גם בהוסיף על שמירתו דדרך ש"ח להוסיף על שמירתו הרי לא נשתעבד מתחילה יותר, מ"מ אין זה מספיק לגמרי דעכ"פ נילף מזה דע"י פרוטה דר"י לא הוי ש"ש וגם שומר אבידה לא יהי' ש"ש.

ויעוי' בנתיבות סי' ע"ב ס"ק י"ט שכתב לחדש דפרוטה דר"י לא הוי רק במ"ע שמוטל עליו ואסור לקבל שכר ע"ז כגון בהלואה או בהשבת אבידה, אבל בגבאי צדקה שאפשר לקבל שכר ע"ז אין בזה משום פרוטה דר"י, והכריח כן מב"מ נ"ח דהשוכר את הפועל לשמור את הפרה ולשמור את הזרעים יעוי"ש. ולדבריו פשוט דל"ש במה שהוסיף על שמירתו ברצונו הטוב משום פרוטה דר"י. ואף אם נימא דלא כהנתיבות כמו שנראה קצת כן מל' התוס' בשבועות מ"ב ד"ה ש"ח אבל בש"ח כמו שלא נעשה ש"ש משום פרוטה דר"י בקבלת השמירה מאיזה טעם שיהי' חילוק מגמ"ח זה לשאר מצוות כהשבת אבידה והלואה על משכון מה"ט גם בהוסיף על שמירתו ל"ה רק ש"ח. ועוד דבש"ח ששמר יותר מחיובו אף שיש לו פרוטה דר"י מ"מ הא לא קבל קנין מתחילה רק על חיובי ש"ח, ואפי' אם נימא שא"צ קנין כשי' הראשונים דבהסתלקות המפקיד משמירת החפץ סגי מ"מ אמירה והסכמה בעי שנתחייב הנפקד בדין ש"ש, ובמלוה על המשכון אנו דנים מתחילה דמשום פרוטה דר"י הרי נעשה ש"ש. וכן היתה הפסיקה, אבל מה שהשומר הוסיף על חיובו והי' לו הנאה בפרוטה דר"י אין זו אמירה ופסיקה המחייבת להיות ש"ש, אם לא דנימא כיון דדרך ש"ח להוסיף על שמירתו כמש"כ התוס' הרי יהי' לו אח"כ פרוטה דרב יוסף וא"כ כל ש"ח יהי' שומר שכר וז"א כנ"ל.

אולם נ"ל ליישב מה שתמהו ע"ד הח"י בסי' תמ"ג כקושית הגאבד"ק טעלז זצ"ל דלמה עקרו קנין מעות, נראה דלא מיבעי לד' המהרש"ק הובא במל"מ בה' שכירות פ"ו ובקצוה"ח סי' ע"ב דאין שומר אבידה חייב בכל חיובי ש"ש כגון אם נטר כדנטרי אינשי דש"ש חייב משום דלהכי יהבי לך אגר לנטורי נטירותא יתרתא וזה ל"ש בשומר אבידה ובמלוה על המשכון דהוא רק ש"ש משום פרוטה דר"י והמפקיד אינו נותן לו שכר, (והקצוה"ח הסכים למהרש"ק ובאונס כעין גניבה ולא בגניבה יעו"ש), דלפ"ז שפיר עקרו קנין מעות כדי שיטריח להציל כש"ש ממש ולא כשומר אבידה, אלא אפי' אם נימא דלא כמהרש"ק, ושומר אבידה חייב כש"ש בכל גווני, מ"מ בודאי אי אתי' עלה מדין שומר אבידה אם יש לו היזק בעצמו להציל את שלו אינו מחויב להציל את של חבירו, ואם הי' שלו מרובה משל חבירו פירשו הראשונים דאם הי' שלא בפני ב"ד שאין יכול להתנות אף אם שלו דבר מועט אינו מחויב בהשבתה, א"כ אינו מחויב להציל את של חבירו אם יש לו פסידא, וכן אם הוא שלא לפי כבודו דאינו מחויב במ"ע דהשבת אבידה וכיון שלא נתחייב במצות השבה ממילא דל"ה שומר אבידה כלל, משא"כ אם מחויב בדין ש"ש שנתחייב בשמירתו דמחוייב בכל גווני, וא"כ א"ש הא דעקרו קנין כסף כי היכי דליהוי טרח ומציל כשלו ממש.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה