אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן א › ב

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן א · ב

א

והשאג"א שם כתב וכיון דהא דמהני ביטול מתורת הפקר נגע בה מסתבר לי דבחמץ של אחרים וקבל עליו אחריות דעובר עליו הנפקד בבל יראה דלא מהני ביטול בחמץ זה שאינו שלו ובכל התורה כולה גורם לממון לאו כממון דמי אפי' לר"ש היכא דאיתי' בעינא, וא"כ אהא מילתא דחייבי' רחמנא משום גורם לממון ל"ש בזה בטול והפקר. והנה בודאי הדין דין אמת וכ"כ המקו"ח מסברא, אבל בפשוטו נראה דאפי' לר"ש דס"ל גורם לממון כממון דמי ואפילו להך לישנא דבאיתא בעינא גם כן לר"ש גורל"מ כממון דמי ולא איצטריך קרא לדידי' מ"מ בודאי הא אין הנפקד יכול למכור של אחרים דאין בכח הגול"מ להוציא מיד בעל הממון ממש ורק לענין דיני שמירה ואונאה וכופל ודו"ה חשוב גול"מ דשם בעלים עליו לענין החיובים אבל לא להוציא החפץ מידי בעליו ע"י מכירה או הפקר, ויעוי' בקצוה"ח סי' שפ"ו שתמה ע"ד הפנ"י בב"ק ס"ו שכתב דלר"ש קדשים שחייב באחריותן בר מכירה דאיך ימכור הנפקד מה שאינו שלו [ומה שהביא שם דרש"י בב"מ דנ"ו דלכשהוממה בר מכירה היא משום דליתא בעינא, משא"כ באיתא בעינא דל"א דהגל"מ כממון דמי כתבתי במקו"א דאין סברא אפילו בליתא בעינא שיהא בני מכירה הן כיון שאינו שלו, אולם מה שפירש"י דקדשים שהוממו בני מכירה הן הוא משום דכוונת רש"י דהקדש מתחלל בין דרך חלול בין דרך מקח וכמבואר בסוכה מ' וע"י חלות המכירה תצא לחולין וזה שייך אפילו לרבנן דר"ש דס"ל דדהגל"מ לאו כממון דמי וז"פ]. ותמיהני ע"ד השאג"א דמבואר בדבריו בסי' פ"ג ובכמה מקומות דלר"ש מהני הפקר בחמץ שקבל עליו אחריות, וגם לא אדע מה שתלה השאג"א דין זה אי מהני ביטול בחמץ שקבל עליו אחריות בשי' רש"י ותוס' אי ביטול מהני מטעם הפקר דבודאי לשי' רש"י דס"ל דבטול מדאורייתא מדכתיב תשביתו ולא כתיב תבערו מ"מ הא בודאי גם לרש"י לאחר זמן אסורו לא מצי מבטל כדמבואר בגמ' משום דאינו ברשותו, ומכש"כ באינו שלו ורק שקבל עליו אחריות, ורק דלשי' רש"י י"ל דע"י בטול מקיים מ"ע דתשביתו שצותה התורה להשביתו בלב, ולשי' התוס' בטול מטעם הפקר וע"י הבטול יציל מחיוב דב"י והשבתה לפי שאתה רואה של אחרים, אבל אופן השבתה בלב גם לשי' רש"י הוא רק באופן שיכול להפקירו והוא ג"כ דין הפקר ולהכי באינו ברשותו ואינו שלו אין ביכלתו לבטל ופשוט דגם לשי' רש"י בחמץ של אחרים שקבל עליו אחריות אין לו בטול.

והשאג"א הביא ראי' לזה דלא מהני ביטול מקו"ח דר"י דאין בעור חמץ אלא שריפה ואמרו לו כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין דלא מצא עצים לשורפו יהא יושב ובטל וקשה הא אפשר לתקן ע"י ביטול לפירש"י דשלא בשעת בעורו היינו קודם זמן איסורו אע"כ דאיכא גוונא דלא סגי לי' בבטול ומאי ניהו חמץ של אחרים שקבל עליו אחריות דלא מהני ביטול, וכן ה"ר משוחט הפסח על החמץ שלוקה לר"ש דס"ל דלפני זמנו מותר בהנאה והוי התראת ספק שמא בטלו בלב ואעפ"י דלר"ש לא מהני ביטול בלב לפני זמנו דכיון דמותר בהנאה והוה ברשותו ל"ש סברת הר"ן מ"מ הפקר גמור מהני, אלא ע"כ דמיירי בחמץ שקבל עליו אחריות דלא מהני ביטול.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה