אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לה · ח
ומש"כ לה"ר מפורשת שאם לא מצא ב"ש עד רוב שנותיו הוי סריס חמה מלידה מדהתוס' דבכורות די"ט ד"ה קטן שתירצו שמא לא יביא ב"ש עד רוב שנותיו אינני מכיר ראי' זו דהכונה דגם למ"ד דבעינן כולן אבל בלא עברו רוב שנותיו סגי וא"כ יש להסתפק שמא לקוי הוא ממעי אמו היינו דאפילו נימא דבכל שארי סימנים למ"ד דבעינן כולן גם ספק לא הוי אבל בעברו רוב שנותיו הלא יש להסתפק שהוא סריס חמה [ולא אבין ג"כ מה שתמה המהרש"א ביבמות ד"פ בתוד"ה עד שיהא כולן במשה"ק התוס' דכשעושה כיפה יחלוץ או ייבם לרב הונא דס"ל עד שיהא בכולן דהא גם לריו"ח הו"ל להקשות דמודה ריו"ח לענין חליצה ויבום דמה שאין לו זקן אינו מועיל לענין חליצה ויבום דהא אינו לקוי ממעי אמו וכ' דהא דנקטו התוס' לרב הונא לאו דוקא יעוי"ש ובאמת בפשוטו נראה דהא ודאי לריו"ח כיון דסגי בסימן זה שאין לו זקן ממילא הוי ספק סריס חמה שמא הוא לקוי ממעי אמו משא"כ לרב הונא דס"ל עד שיהא בכולן כיון דעושה כיפה לפי קושיית התוס' הרי מוכח דגם ספק לא הוי וזה פשוט]. ובעיקר הדבר אם לא הביא ב"ש עד רוב שנותיו אם הוא סריס חמה שמבואר בפיה"מ להרמב"ם ספ"י דיבמות שהוא סריס חמה וכן בד' הרמ"ה המובא בטוחו"מ סי' רל"ה הנה בפיה"מ שם מבואר ג"כ דבן עשרים שלא הביא ב"ש אם נראו בו סימני סריס הרי הוא סריס חמה וכ"כ הרמ"ה שם דאם נתברר שהוא סריס מבן עשרים שלא הביא ב"ש אמרינן ג"כ שהוא סריס לקוי ממעי אמו וכ"ה בריב"ש סי' תס"ח הובא בב"י שם שכתב אמנם יש הפרש בין הבאת ב"ש לסימני סריס דבהבאת ב"ש אינו נעשה גדול למפרע אלא משעה שיביאנו ואילך ובסימני סריס נעשה גדול למפרע מבן י"ג שנה ויום אחד לפי שעתה נתברר שהוא סריס ממעי אמו ומה שלא הביא ב"ש הי' בסבת זה כו' כ"כ הרמ"ה ז"ל עכ"ל הרי דגם להרמ"ה גם בבן כ' שלא הביא ב"ש אמרינן שהוא סריס ממעי אמו כמו בעברו רוב שנותיו ויקשה לפ"ז בהא דמקשה ביבמות ד"פ מנא ידעינן שהוא לקוי ממעי אמו הא לדעתם כל שנתברר שהוא סריס מבן כ' שלא הביא ב"ש הרי הוא סריס למפרע ולקוי ממעי אמו והנה מדקדוק לשון הרמ"ה נראה דלהכי בסימני סריס נעשה גדול למפרע לפי שעתה נתברר שהוא סריס ממעי אמו וזהו טעמא דרב דס"ל דנעשה סריס למפרע ולהכי אמר נעשה סריס למפרע ולא גדול למפרע דמשום דמוכח שהוא סריס למפרע ולקוי ממעי אמו להכי הוי גדול למפרע א"כ זהו לרב אבל לשמואל דס"ל דקטן הי' באותו שעה לא אמרינן שהוא סריס למפרע וקושיית הש"ס מנא ידעינן הוא לשמואל והרמ"ה שפסק כרב דנעשה גדול למפרע להכי אמרינן שהוא סריס חמה אולם שי' הרמב"ם נראה שפסק כשמואל כמש"כ הנוב"י מ"מ כ' דגם בבן כ' שלא הביא ב"ש הוי סריס חמה.
אולם פשטא דשמעתא בפלוגתא דרב ושמואל הוא אם נעשה סריס למפרע והוי גדול למפרע או שהי' קטן באותו שעה אבל לא פליגי אם הוא סריס חמה או לא וגם לרב י"ל דלא הוי סריס חמה כל זמן שלא ידעינן וכמבואר בד"פ שם דרק בתחלתו לקוי וסופו לקוי לא חיישינן וגם אם הי' לקוי מתחלתו שלא הי' עושה כיפה ואע"פ שהוא סריס חמה דתחלתו וסופו לקוי מ"מ לשמואל קטן הי' באותו שעה ופלוגתא דרב ושמואל הוא בדין גדלות אבל לא בדין סריסות [ולשי' הרשב"א והראב"ד גם לרב לא נעשה גדול למפרע רק מעת שנולד בו סימני סריסות] ואפשר דשי' הרמ"ה להלכה דלא בעינן שיהי' ידוע בו סימן סריס מעת הלידה כמו שדקדקו כן בשי' הרמב"ם בפ"ו מהל' יבום או כמש"כ היש"ש ביבמות פ"ח דלמאי דקיי"ל דסגי בסימן אחד לא בעינן שיהי' ידוע שהוא לקוי ממעי אמו ולהכי כל שנולדו בו סימני סריסות ולא הביא ב"ש אמרינן שהוא לקוי ממעי אמו ולפ"ז למש"כ הרמ"א להלכה דאם לא ראו סימני סריס משנולד הוי ספק סריס י"ל דגם בעברו רוב שנותיו הוי ספק סריס אלא דמלשון הריב"ש בסי' תע"ד שכתב ובנידון זה אם ראובן הגיע לרוב שנותיו וידוע שלא הביא ב"ש כו' הרי הוא סריס ואין אשתו חולצת ומתיבמת כו' ואם ראובן זה לא הגיע לרוב שנותיו והוא מבן כ' ולמעלה אם ידענו שלא הביא ב"ש כו' אלא שצריך לעיין בפטור החליצה שנראה מסוגיית הגמ' שאינו נקרא סריס חמה אלא שנראה בו מתחלת לידתו כו' עכ"ל נראה דבעברו רוב שנותיו ולא הביא ב"ש הרי הוא סריס בודאי ולא בעינן ראי' שיהי' מתחלת לידתו סריס ואפשר דמש"כ הריב"ש שצריך לעיין בפטור החליצה משום דבעינן ידיעה שנראה לו מתחלת לידתו קאי גם על דלעיל דגם בעברו רוב שנותיו יש לחוש דבעינן ידיעה שנראה לו מתחלתו, עכ"פ מדברי פיה"מ להרמב"ם והרמ"ה אין להוכיח דחלוק עברו רוב שנותיו ולא הביא ב"ש שהוא סריס חמה שהרי כתבו כן גם בבן עשרים שלא הביא ב"ש שהוא סריס ממעי אמו רק מלשון הריב"ש יש לדייק כן וצ"ע.