אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן לה · ד

ג

ולכאורה י"ל דאע"פ דלשיטתם ספק חלוצה לאחר נשואין אסורה מ"מ בבא עד אחד אח"כ מותרת לכהונה בדיעבד דהא ע"א נאמן באיסורים ולדבריו לא היתה צריכה חליצה כלל ורק שיש בזה משום אתה מצריכה כרוז לכהונה והא מבואר במלחמות להרמב"ן בשלהי יבמות דאם חלצה ונודע שצרתה ילדה ולד של קיימא מותרת להנשא לכהן רק שצריכה כרוז וכן נראה מלשון הרמב"ם בפ"ג מהל' יבום הל' ט"ז ולמה לא תחלוץ כו' גזירה שמא יודע אחר החליצה שילדה צרתה ולד של קיימא ונמצאת זאת שאינה חלוצה ותנשא לכהן אחר שנחלצה ויאמר הרואה שלא ידע בעדים שבאו שהחלוצה מותרת לכהן ויעיד שראה אותה נשאה לכהונה על פי ב"ד כו' יעוי"ש מבואר מלשון הרמב"ם שכל שהיו עדים ונתברר שא"צ חליצה הרי היתר על פי ב"ד ולהכי י"ל דאע"ג דספק חלוצה לאחר נשואין אסורה גם בקדמו וכנסו מ"מ אם בא ע"א אח"כ ומעיד שלא היתה צריכה חליצה אע"ג דלגבי דין חליצה אינו נאמן מ"מ הא מהני לגבי איסורים אלא שאתה מצריכה כרוז לכהונה מה שלא הוציאוה מהבעל שחלצה אחר הנישואין והא דין דאתה מצריכה כרוז לכהונה א"א בדין לכתחילה אבל בדיעבד הא מותרת לכהונה, הן אמת דבד' הרשב"א ר"פ החולץ מבואר דאפילו בדיעבד אסורה לכהונה היכא שנודע שילדה צרתה ולד של קיימא מ"מ גם בד' הרשב"א נראה דהיא פסולה לכהונה רק לכתחילה אבל בדיעבד לא תצא דהא התם בספק חלוצה קדמו וכנסו אין מוציאים אותה, ולפ"ז בנ"ד למש"כ מעכת"ר דע"פ הגדת ע"א שלא היו ב' שערות עליו והיא עצמה היא אומרת כן וכיון שלא נמצאו שני שערות אחרי רוב שנותיו דהוי סריס חמה וכמו שנראה כן מלשון הריב"ש סי' תע"ד [וכן הכריע בספר פסקי הלכות] ואע"פ שאינם נאמנים לגבי דבר שבערוה וצריכה חליצה מספק מ"מ לגבי דין כהונה נאמנת באופן שאם קדמו וכנסו לא תצא מהבעל אולם נראה לחלק בזה דכיון דאין ע"א נאמן לגבי עצם חליצה והחליצה הוי מדינא לא דמי לב' עדים שהוברר הדבר למפרע שא"צ חליצה ובאחיעזר סי' ה' הארכתי בזה שכל שהחליצה מדינא יש לזה דין חלוצה לפוסלה לכהונה ולא מהני עדות הע"א.

אלא דבעיקר הדין י"ל דבשעת הדחק יש לסמוך עדהתו"ס שבת דקל"ו דאם תחלוץ לא תאסר לכהן ורק דמוטב שלא תחלוץ וכיון דבזה קשה להתיר בלא חליצה דאין ס"ס ברור דיש כמה צדדים לאיסור ההכרח לחלוץ ואם תשאר תחת בעלה הכהן אין לנו למחות עכ"פ על ידי חליצה יצאנו מחשש איסור תורה שאין כאן עוד איסור יבמה לשוק ומצד איסור זונה לכהן יש בזה ס"ס ודאית ורק מצד חשש ספק חלוצה לכהונה דהוי ספק דרבנן יש לסמוך גם על דעת יחיד מהראשונים המבואר בתוס' שבת דקל"ו כמו שאמרו ביבמות דל"ו דבדרבנן סמכינן על רבנן דרשב"ג, והנה לדעת מעכת"ר שיש להקל גם בלא חליצה משום ס"ס נראה דאין חשש משום החליצה לכהונה דאע"פ דמבואר בשו"ע סי' ו' דאפילו לא נתגרשה רק משום חומרא בעלמא פסולה לכהונה כ' הב"ש שם בשם הב"ח דהיינו דוקא לכתחילה אבל בדיעבד אם ניסת לא תצא והטו"ז שם חולק על זה ממש"כ בתשו' הרשב"א סי' תק"נ דאע"ג דלחומרא דמילתא הוציאה בגט נמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה ואפילו דנכריז איכא מאן דשמע בקידושין ולא שמע בהכרזה כדאמר בס"פ החולץ ומוכיח מזה הטו"ז דאפילו בדיעבד תצא דהא בחליצה משו"ה לא תנשא לעולם ובאמת ד' הטו"ז תמוהים שהרי מבואר ברמב"ן וגם בד' הרמב"ם מוכח דאם חלצה מותרת לכהונה וגם בד' הרשב"א ס"פ החולץ דפוסל לכהונה י"ל דהיינו לכתחילה אבל בדיעבד אם ניסת לא תצא, עכ"פ הרי חבל ראשונים דאחרי החליצה מותרת לכתחילה וגם הטו"ז בעצמו בסי' קנ"ו כ' לצדד דמותרת לכהונה והביא ממתניתין דיבמות די"ג דצרת ערוה לב"ה אם חלצה לא נפסלה מן הכהונה יעוי"ש וע"כ נראה דהדין בזה עם הב"ח א"כ ה"ה בחליצה שהוא מחמת חומרא בעלמא לא נפסלה מן הכהונה ולא דמי להא דיבמות במת בתוך ל' דפליגי רשב"ג ורבנן דהכריעו חכז"ל דאשת ישראל חולצת והיתה בזה הכרעת התלמוד דצריכה חליצה וממילא באשת כהן אי היתה חולצת אסורה לכהן אבל בדבר שאפשר להקל גם באשת ישראל מצד ס"ס אם ב"ד רוצים להחמיר הוי כחליצה מצד חומרא באמת דבכה"ג פסולה לכהונה רק לכתחילה אבל בדיעבד לא תצא ואפשר ג"כ דמה שחשש הרשב"א לחומרא לכתחלה מצד הכרזה הוא לשיטתו בר"פ החולץ דמשום הצרכת כרוז לכהונה אסור גם אחר חליצה אבל לשי' הרמב"ן במלחמות גם לכתחילה מותרת לכהונה, העולה מזה לדינא שאין להתירה בלא חליצה משום ס"ס כיון דאית לי' סיכי דדיקנא ולהך צד שאנו אומרים שאיננו סריס מהכ"ת נסתפק ונחוש שמא קטן הי' רק לפי דאשתני שאין לו זקן מהכ"ת נאמר שנתבטל עי"ז חזקה דרבא ועוד דאין הספיקות שקולים והרבה צדדי ספיקות יש בזה להחמיר וע"כ יותר טוב שתחלוץ ונרויח שתצא מספק איסור תורה ולסמוך עדהתו"ס בשבת דקל"ו דמותרת אחר חליצה.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה