אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לה · ב
אבל הנני מסופק בעיקר ההנחה לחוש אם לא הי' סריס כיון דאין בו כל סימני סריסות שמא הי' קטן דהא דאמרינן דכיון דיש בו אחד מסימני סריס ויצא מכלל רוב אזדא לה חזקה דרבא וחיישינן שמא לא הוי ב' שערות וקטן הי' אם נדון אותו בתורת סריס וכמו דמוכח כן מדהתוס' יבמות ד"פ בד"ה עד בתוך הדבור וזה הי' תימא דאותן שיש בהן סימני סריס בקטנותם רובם מתוקנים ולאו סריס נינהו כו' ומבואר בדבריהם דגם לרבנן יש לחוש שמא ימצא סריס ולא יהי' לו שערות בזמנם משום דבכה"ג אין כאן חזקה דרבא שיביאו בזמנם כיון דיש לו סימן סריס ויש לחוש שיהי' סריס בודאי אבל לפי הך צד שאומרים שאיננו סריס אע"פ שאין לו זקן ותולים בחולי אחר א"כ מנ"ל דבכה"ג ליכא חזקה דרבא ולומר הואיל ואישתני אישתני כמבואר בבכורות דמ"ב באמת שי' הרמב"ם דלא אמרינן הואיל ואישתני אישתני עי' בראש אפרים בשו"ת בנידון התבו"ש אי המים מקיפים את המוח דמבאר בזה מחלוקת הרמב"ם והרא"ש והא אם לא הביא ב"ש בזמנו לפני עשרים לרבנן מתיבמת ג"כ כדין קטן ולא אמרינן כיון שיצא מכלל הרוב ולא הביא ב"ש בזמנו יש לחוש שמא סריס הוא הואיל ואישתני אישתני אלא דאמרינן דזהו חולשתא בעלמא וה"נ י"ל באין לו זקן אם לא נדון מספק סריס שזהו חולי אבל הוא גדול, ולא עוד שהנני מסופק גם היכא דנדון על ידי סימן סריסות לקטן אחרי שכבר הוחזק לגדול משהגיע לכלל שנותיו משום חזקה דרבא דבמש"כ התוס' ביבמות דגם לרבנן יש לחוש שמא ימצא סריס ובמאי שתירצו שם דהא דבעינן שיהיו בו סימני סריס משנולדו היינו ליחשב ודאי סריס אבל ספק סריס הוי תמה בזה הגרעק"א בדו"ח למאי דקיי"ל בסי' פ"א גבי גבינות דאמרינן השתא הוא דנטרפה משום דהוי חזקה שנתבררה בשעתה מחמת רוב דרוב בהמות כשרות א"כ מה"ט לרבנן דאזלינן בתר רובא ולכשנולד הלא רוב בני אדם לאו סריסים הם וא"כ מהכ"ת נחוש לסריס חמה ואם נולד בו סימן סריסות הו"ל למימר דהשתא הוא דאיתרע ונראה לחלק דדוקא בגבינות שכבר דנו על חזקה זו מחמת רוב דאתמול מי לא אכלנו בחלבה והוחזקה מחמת רוב לכשירה אמרינן השתא הוא דאיתרע משא"כ בנולד בו אחד מסימני סריס וראינו שלא הביא ב' שערות כיון דבקטנותו לא דנו אותו בספק סריסות שאין הדבר נוגע כלל למעשה ל"ש בזה לומר שנתבררה החזקה בשעתה וכל זה היכא שראינו שלא הי' בו ב' שערות דאם נבדק ונמצא ב' שערות לפני עשרים לא הוי סריס בשום אופן אבל אם לא נבדק אם יש לו ב' שערות והא משהגיע לכלל שנים הוחזק לגדול מצד חזקה דרבא לכל הדינים ולא הוי סריס בודאי מהכ"ת נחוש אח"כ לסריסות מה שאין לו זקן ואמרינן דזהו חולי בעלמא כל זמן שלא נבדק שאין לו ב' שערות ומדוקדקים בזה ד' הריב"ש שכ' בסוס"י תע"ד אבל כיון שנולדו בו סימני סריס המועילים לדונו בודאי סריס אם לא הביא ב"ש עתה שלא נבדק נדון אותו בספק סריס כו' ולא נאמר חזקה הביא סימנים קודם סימני סריס כו' דכיון שנולדו בו סימני סריס איתרע לי' רובא מבואר בלשון הריב"ש דדוקא לפי שהוא סריס ודאי ל"ש חזקה דרבא דהא ב"ש מתנגד לסריסות ואאפ"ל דרובא דאינשי שיש דהם סימני סריס לאו סריסים נינהו וכ"ז לכשאנו דנין על פי סימני סריס שהוא סריס וממילא דאזדי לה חזקה דרבא ומסתמא אין לו ב"ש אבל כל שיש לו אחד מן הסימנים וספק סריס כיון שהוחזק לגדול בהיותו בן י"ג לא אזיל החזקה דרבא על ידי אחד מן הסימנים שנמצא אח"כ די"ל ג"כ השתא הוא דאיתרע מחמת חולי ולא הוי ספק סריס אלא דאפילו תימא דמ"מ כיון דנולד בו סימן סריס שאין לו זקן גרע אף לפי הך צד שאני מסופקים שאיננו סריס מ"מ כיון דזהו חסרון חולי בהשערות ובני חדא ביקתא נינהו ולפיכך אנו חוששים שמא לא הביא ב' שערות ובכה"ג אזיל חזקה דרבא מ"מ יש לפקפק בדבר הס"ס מצד אחר דהא בספק הראשון אנו מסתפקים אם הוא סריס חמה וא"כ בספק השני שמא לא הביא ב"ש בעת הקידושין יש שני ספיקות להחמיר שמא הביא ב"ש וגם אם לא הביא ב"ש שמא הוא סריס ולא סריס חמה דבכה"ג גדול הוא מעכשיו לכ"ע והא למש"כ התוס' בכתובות ד"ט דכל היכא דבספק אחד יש ס"ס אין הספיקות שקולים לא הוי ס"ס ואין זה ס"ס משם אחד דהא נפ"מ לדינא מתי נעשה גדול דאם הביא ב"ש נעשה גדול מיום הבאת ב"ש ואם מחמת סריסות היינו שלא הביא ב"ש קודם עשרים והוי גדול למפרע מבן י"ג או לשי' הראב"ד הובא ברשב"א קידושין דהוי גדול מיום שנולדו בו סימני סריסות או כפי מה שמצדדים בשי' הרמב"ם דס"ל כשמואל דל"ה גדול למפרע ואע"פ דלענין הקידושין אין נפ"מ מ"מ הוי ס"ס משני שמות כיון דהם סימני גדלות מזמנים מיוחדים ולהכי אין לומר דגם בספק הראשון שמא לא הביא ב"ש יש שני צדדים להקל שמא לא הביא ב"ש משעברו עליו רוב שנותיו ואף אם הביא ב"ש קודם שעברו רוב שנותיו שמא סריס הוא ממעי אמו כמו שהרגיש בזה מעכ"ת דודאי ספק אחד הוא דמאי נפ"מ באיזה סימני סריס נעשה סריס חמה אם לפי שלא הביא ב"ש קודם שעברו רוב שנותיו או שהוא לקוי ממעי אמו על פי סימני סריס אחרים וגם דהא י"ל בספק זה להיפוך דאפשר שאינו סריס כלל ואת"ל שהוא סריס שמא אינו לקוי ממעי אמו, ולכאורה ילה"ר בזה דלא הוי ספק ספיקא מב"ב דקנ"ד דילמא קטן הי' בשעת מיתה והא הוי ס"ס שמא הביא ב' שערות ואפילו לא הביא דילמא לא הי' מביא עד רוב שנותיו והוי גדול למפרע אלא ע"כ צריך לומר דזה הוי ספק אחד אם הוא גדול אולם י"ל דשאני התם דלא נולד בו סימן אחד מסימני סריסות רק שלא נמצא ב"ש לכשהגיע לכלל גדלות כמש"כ התוס' שם משא"כ בזה שאין לו זקן דהוי סימן אחד מסימני סריסות דיש להסתפק בסריסות וכל זה אם הי' ידוע לנו דבעת הקידושין לא עברו עליו רוב שנותיו אבל בנ"ד שאין לנו בירור מעדים על זה וגם זה בכלל הספק אולי הי' הקידושין בעת שעברו רוב שנותיו ואין לומר דזהו ספק אחד אם הי' גדול בעת הקידושין דהא יש בזה הרבה צדדים לאיסור ספק שהי' רוב שנותיו ושהי' לו ב"ש וספק סריסות והא גם היכא דליכא כללי ס"ס מ"מ רוב צדדים מהני כמש"כ התוס' בעירובין ד"ו בשם הר"ר שמעי' ולהכי הוי רוב צדדים להחמיר שהוא גדול מחמת ב"ש ומחמת סריסות ואין הספיקות שקולים ולא הוי ס"ס, והנה הש"ך ביו"ד סי' ק"י בכללי הס"ס הביא בשם המרדכי בפ' החולץ דאין לבדות ס"ס להקל מהא דאשת טומטום אינה פטורה מן החליצה והא הו"ל ס"ס ספק זכר ספק נקיבה ואת"ל זכר שמא ימצא סריס והמהרי"ט בחיו"ד כ' לתרץ משום דספק אחד סתרי אהדדי דיכולים להתירה לשוק וליבום מצד ס"ס דגם ליבום י"ל ס"ס ספק נקיבה ולא הוי אשת אחיו ואת"ל זכר שמא לא ימצא סריס יעוי"ש ולכאורה סברת המהרי"ט שייך ג"כ בנ"ד דע"י הס"ס שמתירים לשוק יכולים ג"כ להתירה ליבום ספק שמא קטן הי' בשעת הקידושין וספק שמא לא הי' סריס אולם בזה הי' אפשר לדון למש"כ הנוב"י חיו"ד סי' ס"ב דהא ס"ס דסתרי אהדדי אאמד"ר ובסדרי טהרה סי' קצ"ד כ' עדהתו"ס בנדה דכ"ז דכל זה לדינא דש"ס שהי' בועלין על דם טוהר הוי ס"ס דסתרי אהדדי משא"כ לדידן דאין בועלין על דם טוהר וס"ל לחומרא דר' זירא ל"ה ס"ס דסתרי אהדדי יעוי"ש א"כ כיון שאין יבום נוהג בזמנינו ל"ה ס"ס דסתרי אהדדי, עכ"פ בנ"ד שלא נתברר שלא עברו עליו רוב שנותיו בעת הקידושין ויש כמה צדדים לאיסור בספק זה דאפילו נימא דספק שהי' גדול בעת הקידושין וספק קטן הוי ספק אחד מ"מ הא יש בזה הרבה צדדים שהי' גדול היינו שמא עברו רוב שנותיו בעת הקידושין ושמא הביא ב"ש מקודם או שהיה סריס כמשכ"ל ואין הספק שקול ואיך נתיר בספק איסור תורה.