אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן לג · ה

ד

וראיתי בס' דברי אמת שמתרץ משה"ק ע"ד הר"ת בגיטין דע"ב שכ' דהיכא שחל מחיים אם עמד אינו חוזר מהא דגיטין ד"ט דחוזר בנכסים ובעבד וכן דהתוס' בב"ב דקמ"ט שהוכיחו דמתנת שכ"מ יכול לתת לגר מגיטין ד"ט דנותן מתנת שכ"מ לעבד ומאי ראי' הביאו דהא ע"כ מהיום קאמר דאין גט לאח"מ ומתרץ דבריהם לשיטתם בספ"ק דגיטין דמתנת שכ"מ קונה למפרע משעת אמירה וכ"כ הטור בסי' ר"נ ולהכי מיירי הא דגיטין ד"ט בסתם מתנת שכ"מ דקונה למפרע ומהני הגז"ש ואעפ"י דקנין מתנת שכ"מ אאמד"ר מהני לד"ת ובזה מתרץ ג"כ ד' המרדכי בר"פ הזורק על מה שאמרו דתיזיל ותפתח והקשה אמאי לא הקנה לו המקום במתנת שכ"מ דדבריו ככתובים וכמסורים ותמוה דהא מתנת שכ"מ אינו קונה אלא לאח"מ וכמש"כ הרשב"א בפ' הזורק שם אלא משום דהמרדכי ס"ל כשי' התוס' ספ"ק דגיטין דמתנת שכ"מ קונה למפרע זהו תוכן דבריו. ולדעתי זר הדבר לומר דגט שחרור מהני משכ"מ לאח"מ למפרע והלא גמרא ערוכה בגיטין דס"ו מתקיף לה רבי אבא אי מה מתנה ישנה לאח"מ אף גט ישנו לאח"מ ומשני בשלמא מתנה איתא לאח"מ אלא גט לאח"מ מי איכא ולדבריו הא כמו מתנת שכ"מ איכא לאח"מ דקונה למפרע משעת אמירה יועיל ג"כ הגט בתורת מתנת שכ"מ למפרע וגם מפשטות דברי הש"ס בכתובות דנ"ה דשמואל אמר שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאח"מ מבואר דאין בדעת השכ"מ להקנותו משעת אמירה דאל"כ הי' מועיל גם השטר דאאפ"ל דחז"ל עשאו דברי שכ"מ ככו"מ משעת אמירה נגד רצונו ודעתו וע"כ צ"ל כמ"ש המהרי"ט בס' ע"ד והובא ג"כ בנתיבות סי' ר"נ דרק שעבוד הוי למפרע, עכ"פ הרי גמרא מפורשת דאין גט לאח"מ במתנת שכ"מ ואין שטר לאח"מ ול"א דרצונו להקנות מחיים למפרע משעת אמירתו וגם מה שרוצה לכוון בזה ד' המרדכי דתקנה חצרו בתורת מתנת שכ"מ למפרע ז"א מטעם אחר דהרי בגט בעינן ונתן בידה וגט בידה ומשיחה בידו אינה מגורשת כמבואר בב"מ (דף ז') הואיל ויכול לנתקה אצלו. והרי מבואר בדהתוס' בגיטין ר"פ הזורק דלהכי ל"ה טלי גיטך מע"ג קרקע דהוי כאילו בא מידו לידה מה שנתן חצרו מרשותו לרשותה וע"כ גיטו וידו באים כאחד והכא דאע"ג דמתנת שכ"מ קונה למפרע הא בכ"ז כל שאם עמד חוזר חוזר ממתנתו ובידו לחזור ממתנת שכ"מ של חצרו א"כ הוי משיחה בידו ולא ניתק הגט מרשותו כלל עד מיתתו דאעפ"י דבכל מקום שמגרש בתנאי דאם מתי בידו לחזור מגיטו היינו מעיקר הגט ולא מהנתינה וכן מה שבידו מצד שהוא אלים להוציא הגט מידה אין זה חשוב יכול לנתקה דעכ"פ אין בידו לעקור למפרע וכ"ז שהי' בידה הרי הי' אצלה משא"כ בזה שבחזרתו ממתנת שכ"מ הרי בידו לנתקה שלא הי' אצלה כלל למפרע א"כ אין זה נתינה.

הן אמת שכבר התעורר כיו"ב בחי' הרי"ם דהא בידו לחזור תוכ"ד מקנין חצר ואע"ג דמהגט א"י לחזור תוכ"ד אבל מקנין חצרה הא בידו לחזור וא"כ מ"ט אמרינן גיטו וידו באים כאחד הא הוי גט בידה ומשיחה בידו לפי שיכול לנחקה תוכ"ד, אולם י"ל בפשיטות דשאני התם דבתוכ"ד שבידו לחזור לא חשוב כלל חלות הדבר והקנין חל רק לאחר כ"ד ואזי הוי הנתינה וממילא שאין בידו לנתקה דהא אחר כ"ד אין בידו לחזור, אבל בשכ"מ שבידו לחזור עד מיתתו אי אפשר שיחול הגט רק לאח"כ ואין גט לאח"מ דהא בחייו לא הוי נתינה כלל ואף דמתנת שכ"מ הוי למפרע מ"מ הא נתינה לא הוי למפרע כיון דהמשיחה בידו שיכול לחזור. ובזה נדחה ג"כ מה שראיתי מתרצים ד' המרדכי דמדין אגב תזכה הגט כמו שפירש"י וס"ל להמרדכי דאג"ק מהני במתנת שכ"מ אף דהקרקע זוכה לאחר מיתה דלא כמש"כ הרשב"א ולמש"כ זה אינו דכיון דהוא מדין אג"ק והקרקע זוכה במתנת שכ"מ הלא כל ימי חייו בידו לנתק את הגט דהא בידו לחזור ממתנת קרקע וממילא אי אפשר שיחול הגט מחיים דהא אין כאן נתינה.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה