אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן לג · ג

ב

ולמשנ"ת בשי' התוס' בב"ב דקמ"ט והר"ת בגיטין דהם מפרשים סוגי' דגיטין ד"ט דחוזר בנכסים ואי"ח בעבד דלעינן דין ממון לבד קאי דנסתלק השיעבוד וגם בכה"ג חשוב הואיל ויצא עליו שם ב"ת [כפמש"כ עפ"י הגהת המהרש"ל] י"ל ג"כ משה"ק בס' תורת גיטין בגיטין ד"ט שם דאמאי ל"א שאינו חוזר בעבד שמא יאמרו יש גט לאח"מ כדאמרינן בגיטין דע"ג גבי גט שכ"מ [ולא אבין מה שעמד בזה על קו' התוס' וא"ת כיון דמסתמא אמאי לא תירצו כן דהא התוס' אי אפשר לתרץ כן דא"כ אמאי נקיט הש"ס הטעם דהואיל ויצא עליו שם ב"ח ולא שמא יאמרו יש גט לאח"מ אך קושיתו באמת יקשה על גוף דהג"מ] ומה שתי' התו"ג דבעבד ל"ש לומר אפקעינהו רבנן לקנין מיני' כמו דאמרינן בגט אפקעינהו רבנן לקדושין מיני' דא"כ נשאר העבד נכרי גמור אינו מספיק כלל דמה בכך דהוי נכרי הא בל"ז אחר השחרור צריך טבילה ויטבול לשם גירות בקבלת מצות אם לא דנימא דמה דנימול לשם עבדות לא עלתה לו כיון דאיגלאי מילתא דל"ה עבד כלל וצריך הטפת דם ברית וכ"כ הטו"א בריש חגיגה באבני שוהם עיי"ש. וגם הא מצינו קנין דא' בג"ש ומהני קנין דרבנן לג"ש אע"ג דהפקר ב"ד גרידא לא מהני דהא המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך ג"ש גם התוס' בב"מ דף כ' לא ברירא להו וכתבו דשמא גם לענין איסור אמרינן עבחז"ל משעת חתימה דיש כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת ולהך צד קשה מ"ט לא אמר הגמ' דאי"ח בעבד שמא יאמרו יש גט לאח"מ כמו דאמרינן גבי גט ועיקר קו' התו"ג היא לפי פירש"י בגיטין דע"ב דהא דגיטו כמתנתו דמיירי בסתם שכ"מ אבל לפי' התוס' שם שמפרשים בענין אחר לק"מ ולפמשנ"ת י"ל דרש"י מפרש הא דאינו חוזר כעבד לגבי דין ממון לבד וגם אם מת צריך ג"ש ורק דנסתלק דין ממון שבו מצד מתנת שכ"מ ולא שייך גזירה דשמא יאמרו יש גט לאח"מ כיון דאפילו לאח"מ צריך ג"ש מן היורשים.

גם למשנ"ת בשי' התוס' בגיטין דף מ' דהיכא דפקע דין ממון א"צ ג"ש מן היורשים מה"ת י"ל דהג"מ ולפרש דמיירי אף לענין קנין איסור משום דבאמת הא דאמרינן שמא יאמרו יש גט לאח"מ צ"ב דלמה חשו בגט אשה הא בכל המתנות אין שטר לאח"מ וצ"ל דרק בשכ"מ גזרו דבאמת מהני שטר לאח"מ מדין דברי שכ"מ ככוכ"מ דמי וכמו שאמר הג"מ בדס"ו מה מתנה ישנה לאח"מ וע"כ חשו גם בגט שכ"מ דאי נימא דאם עמד חוזר ורק אם מת מתגרשת יאמרו דמהני גם לאח"מ אפילו אם יפרש השכ"מ שמגרש לאח"מ אבל משום בריא אין לחוש דהא גם מתנת ממון לא מהני בבריא לאח"מ.

ועפ"ז א"ש דאין לגזור גם בג"ש שמא יאמרו יש גט לאח"מ בשכ"מ שיפרש שמשחרר לאח"מ דבאמת מהני גם בכה"ג בגט שחרור דכיון דנסתלק השעבוד מדין ממון שבו עפ"י דברי שכ"מ ממילא ניתר מדין תורה במיתת האדון. ואילה"ק לפ"ז משנתינו בדף י"ג דתן גט זה לאשתי ושטר שיחרור זה לעבדי דלא יתנו לאח"מ משום דאין גט לאח"מ הא כבר נסתלק השיעבוד שבו מדין מתנת שכ"מ למאי דמוקמי שם בשכ"מ ואמאי לא יתנו לאח"מ הא מה"ת כבר ניתר במיתת האדון אולם גמרא ערוכה היא בד"ט מילתא דאיתא בשטרות לא קתני דשלח רבין כו' משום רבנו שכ"מ שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני אין כותבין ונותנין שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאח"מ ובכה"ג אין כאן דין מתנת שכ"מ כלל, ואדרבה בזה מאירים דהג"מ שם התמוהים כמו שתמה בתו"ג דמאי ענין זה להא דשלח רבין הא פלוגתא דרב ושמואל במתנת שכ"מ אינו אלא דלרב השטר אינו מקלקל דברי השכ"מ ושמואל ס"ל דהשטר מקלקל דברי שכ"מ אבל בדבר שנגמר קנינו בשטר כגון בשטר מתנת קרקע בודאי דאינו נגמר לאח"מ ובפשיטות הו"ל למימר מילתא דאיתא בשטרות לא קתני דבכל שטר אפילו של מתנה אין נותנין אח"מ ועו"ק דקארי לה מאי קארי דודאי בכתבו ותנו ל"ש למיתני דשוה גט לש"ע דהא אפילו במטלטלין לא קנה עד שיגיע לידו וכשמת אין נותנין.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה