אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן לא · ב

א

ובמק"א בארתי בזה שי' הרי"ף בב"ק דצ"ז שפסק כרב דהתוקף עבדו של חבירו ועשה בו מלאכה שלא בשעת מלאכה פטור כי היכי דלא ליסתר עבדי', ופסק ג"כ דגזל עבדים והזקינו דמשלם כשעת הגזילה דעבדי כמטלטלי ותמהו בזה לפי המבואר בגמ' שם ומי אמר רב הכי והא אמר רב התוקף עבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור ואס"ד עבדי כמקרקע דמי ברשותא דמרי' קאי ומשני הבמ"ע שלא בשעת מלאכה כו' דניח"ל כי היכי דלא ליסתר עבדי' וא"כ למש"פ הרי"ף דגזל עבדים והזקינו משלם כשעת הגזילה דעבדי כמטלטלי א"כ אף בשעת מלאכה פטור כדין ספינה דפחתה נוטל אי נחית לגזלנותא ועי' בש"ג שם.

ונראה דלכאורה קשה במאי דמקשה ואס"ד כמקרקע דמי ברשותי' דמרי' קאי אבל אי כמטלטלין דמי ניחא דכל הגזלנים משלמין כשעת הגזילה הא אי תוקף ב"ח ועשה בו מלאכה פשיטא דחייב שכר מלאכתו כפועל דהא טעמא דקרקע אינה נגזלת משום דהקרקע תמיד ברשות הבעלים ול"ש גזילה על הידים והרשות וא"כ מה שאמרו דעבדי כמטלטלי ונגזלים היינו רק גוף העבד נגזל מרבו אבל ידי העבד מהעבד פשיטא דאינם נגזלים, וכיון דלהעבד יש יד וזכות א"כ כל החיובים של חובל ומזיק לגבי עבד הם והא לא גזל כי אם גוף העבד ובשעת עשית מלאכה גוזל המלאכה ועל כל עבודה מתחייב לגבי העבד אלא שמה שקנה עבד קנה רבו, ולפ"ז התוקף עבדו ש"ח ועשה בו מלאכה אף אי עבדי כמטלטלי דמי יתחייב לגבי העבד וממילא יזכה בו הרב מהעבד והא דעבדים והזקינו משלם כשעת הגזילה היינו דגוף העבד נגזל וא"י לומר הש"ל אחרי שהזקין דגוף העבד דניידי ל"ה כקרקע למ"ד כמטלטלי דמי אבל אם עשה בו מלאכה קודם שנעשה העבד של הגזלן יתחייב לגבי' כמו נגד בן חורין כאמור.

אך קושית הגמ' דב"ק יתפרש ע"פ המבואר בנדרים דפ"ח כמאן אזלי הא שמעתי' דרב כר"מ יעו"ש וס"ל לרב דהלכה כר"מ ולר"מ אין כל יד וזכות להעבד מתחלה ובכל שכרו וקניתו זכה מתחלה האדון ולגבי האדון הא אפשר לגזול יד ורשות העבד שהיא גוף בפ"ע וע"כ אי עבדי כמטלטלי ניחא אולם הרי"ף פסק כחכמים ויש יד וזכות להעבד ולכן אף שפסק דעבדי כמטלטלי מ"מ חייב התוקף בשעת מלאכה כמשנ"ת, ואח"כ ראיתי שהרי"ף פסק כחכמים אבל כאוקימתא דר"א דבע"מ שאין לרבך רשות בו כו"ע ל"פ דלא קנה כי פליגי בע"מ שיצא לחירות כו', אך אעפ"כ אפ"ל דס"ל להרי"ף דלפי המסקנא יד וזכות אית להעבד דאל"כ ל"ש לומר בכסף ע"י עצמו כמו שדקדקו בזה התוס' והא דלא מהני התנאי דע"מ שאין לרבך רשות בו דהוי כמפליג בדברים והוא תנאי שא"א להתקיים דתיכף שזכה העבד זוכה גם הרב ועי' בחי' הרשב"א שם וסוגיא דנדרים אתיא דלא כאוקימתא דר"א יעוי' בתוס' ובר"ן בקידושין שם וא"כ אי עבדי כמטלטלי דמי הי' אפשר לשנויי הא דקאמר רב דהתוקף פטור דס"ל כר"מ וכאוקימתא הראשונה דפליגי בזה ר"מ וחכמים כמו שפי' הראב"ד ולהכי לפי המסקנא דד' הרי"ף דיש יד לעבד וכל החיובים לגבי העבד הם שוב אף אי עבדי כמטלטלי דמי חייב אם לא בשעת מלאכה כמש"פ הרי"ף ועי' בנה"מ סי' שס"ג שכ' לענין שבת דכל החיובים הם לגבי העבד דאל"כ אין שבת לבהמתו וע"כ דהחיובים הם לגבי העבד ועי' בקצוה"ח שם מ"ש בישוב ד' הרי"ף מצד שבת עי"ש, (ואפ"ל עוד דלפי המסקנא בשכר פעולה שא"צ קנין ויד כמש"כ התוס' בסנהדרין דס"ח בודאי דהעבד זוכה מעצמו וה"נ בגזילה מחויב כנגד העבד).

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה