אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן כט · י
ומשה"ק מעכ"ת במאי דמקשה בקדושין דמ"ב אתם גם אתם למ"ל הא איצטריך לדרשא דמה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם וגם תמה מה שהשמיט הרמב"ם הא דמה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם יפה הקשה וכבר קדמוהו בעונג יו"ט סי' ק"ט עוד הקשה שם ביותר דהרשב"א סותר דברי עצמו שכתב בנדרים דל"ו בקרבנות דאי שלוחי דידן נינהו א"א להקריב שלא מדעת בעלים כדאמרינן בעלמא מה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם ומבואר דעתו דלאו דוקא בתרומה בעינן שלוחכם לדעתכם אלא דבכל התורה כן וא"כ יקשה איך מהני זיכוי בגט כמו בהמזכה לגט במקום יבם ביבמות דף קי"ח והא בעינן שלוחכם לדעתכם כמו בתרומה שכ' הרשב"א דבעינן שלוחכם לדעתכם ולא מהני בזה ניחותא דבעלים וסברא דזכות מה"ט, והנה לפי הבנת הקצוה"ח בסי' רמ"ג בד' הרשב"א י"ל בפשיטות דלפמש"כ בכונתו דלהכי לא מהני בתרומה סברא דזכות משום דאינו מזכה לו שום דבר ורק דמוציא מאתו תרומה וזכין מאדם לא אמרינן וע"כ רק בתורם משלו על של בעל הכרי דאינו מוציא מאתו מהני סברא דזכות אבל בתורם משל בעל הכרי על של בעל הכרי דל"ש זכות להוציא התרומה ורק מטעם שליחות אתינן ובשליחות בעינן מה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם והרשב"א חולק לפי"ז בס' התה"ד דאף זכות גמור לא מהני בתורם משל בעל הכרי על של בעל הכרי זהו תו"ד הקצוה"ח, ולפי"ז באמת בכל מקום דלא מהני זכי' היינו שאינו מזכה לו שום דבר ובעינן שליחות בעי מה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם ולהכי גם בקרבנות כ' הרשב"א דאי שלוחא דידן נינהו והכהן מקריב הקרבנות מצד שליחות בעלים ולא מצד זכי' שאינו מזכה לו שום חפץ ובעינן שליחות לדעת מה אתם לדעתכם כו' ובב"מ דף כ"ב מבואר דלאביי לא מהני כלך אצל יפות ושליחות שלא מדעת מצד הסברא ולא איצטריך קרא דמה אתם לדעתכם ולהכי רק לרבא דס"ל ישל"מ הוה יאוש איצטריך קרא גזיה"כ דבעינן שלוחכם לדעתכם.
ולפי"ז א"ש סוגיא דקדושין כסוגיא דב"מ דמקשה אתם גם אתם למ"ל היינו דלאביי דהלכתא כותי' דישל"מ ל"ה יאוש ל"מ שליחות שלא מדעת מצד הסברא קרא למ"ל ואי"ל דנפ"מ בזכות גמור דלא מהני הא ל"ש כלל זכות בתרומה שמוציאין החפץ ממנו וע"כ מטעם שליחות קא אתי עלה וא"כ מצד הסברא בעינן שליחות לדעת באותה שעה ולא מהני הידיעה שאח"כ דיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש ובתורם משלו על של בעל הכרי דשייך זכות כמש"כ הרשב"א הא באמת מהני אף שלא מדעת ושפיר מקשה קרא דאתם גם אתם למ"ל וא"ש בפשיטות, גם לפמש"כ הברי"א בסי' ק"א ס"ק י"ט דלא כקצוה"ח ורוצה להסב גם כונת הרשב"א ולהשוותו עם סברת התה"ד דעיקר תלוי אם הוא זכות גמור ובתורם משל בעל הכרי על של בעל הכרי לא הוי זכות גמור ובעי' ריצוי דבעלים אח"כ ולהכי לא מהני אף לרבא דס"ל דישל"מ הוה יאוש משום דל"ה לדעתכם ובתורם משלו על של בעל הכרי הוי זכות גמור וחשוב זה לדעתכם וגם בחולין דף י"ב שעשה שליח וניח"ל בתיקון הכרי מ"מ לא מהני ניחותא דדעתו לגבי אחרינא שלא עשהו שליח כיון דל"ה זכות גמור וכמש"כ התה"ד דאיכא קפידא ע"י שליח המכיר דעתו וגם לשי' הברי"א תלוי אם הוה זכות גמור והיכא דהוי זכות גמור וכמו קלקול העיסה בחלה מודה דמהני זכי' ושפיר מקשה הש"ס בקדושין אתם גם אתם למ"ל לאביי דקיי"ל כותי' דהיכא דל"ה זכות גמור מצד הסברא ל"א שליחות שלא מדעת כיון דבעי ריצוי של אח"כ ובזכות גמור הא מהני לכו"ע דחשוב זה לדעתכם וכמש"כ התה"ד והרשב"א נקיט מה אתם לדעתכם מילתא דפשיטות לכו"ע דבעינן שליחות לדעת ולהלכה דקיי"ל כאביי ל"מ שליחות שלא לדעת מצד הסברא בכל התורה להכי השמיטו הרמב"ם.