אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן כט · ג

ב

ונראה דלפי המסקנא כיון שבא מחמת חולי כל הגוף ואינו דומה למים ממילא הוקבע בו השם סריס ושייך בו ג"כ חזקה ולהכי באם היבם סריס חמה וניסת בלא חליצה מ"מ אם נתרפא אח"כ מאליו או ע"י רפואה ל"א שהוא בירור למפרע ורק שנתרפא אח"כ [ועי' בבכורות ד"ל דמבעי"ל אי לא איתסי למפרע הוי מומא או מכאן ולהבא הוה מומא] כיון שהוקבע הסריסות שבו ודוקא אם הי' המת שעה אחת ברפואה א"כ לא נתמעט משם מחוי כיון שנתרפא באותה שעה הרי שהי' לו שעת הכושר אבל ביבם לא משגחינן רק על שעת הכושר בשעת הנפילה וע"כ אף שנתרפא אח"כ אין זה בירור למפרע כיון שאין אני קורא בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שי"ל בנים וע"כ אין אנו חוששין שמא יבריא היבם ויתרפא ובפרט לשי' התוס' בקדושין דשמא קדש לא חיישינן ושמא יקדש חיישינן דחזקה אינה מועלת להבא וקשה דניחוש שמא יבריא והא לפי פשטות הגמרא דרק לפי שתחלתו וסופו לקוי לא חיישינן שמא הבריא בינתים וא"כ באם היבם סריס לא נודע סופו וניחוש שמא יבריא אע"כ דאף אם יבריא לא מהני ורק לשעבר אמרינן שאין זה שם מחוי כיון שראה רפואה שעה אחת כנ"ל ויעוי' בס' פסקי הלכות להגאון מו"ה דוד מקארלין בתשו' הנספחות בענין פצוע דכא מש"כ שם דאם נתרפא הוה בירור למפרע וצריכה חליצה אלא לפי שהוא חשש רחוק לא חיישינן ואינו נראה כן דהא בגמ' מקשה וניחוש שמא הבריא וגם לא נראה עצם הדין מד' הפוסקים שסתמו הדין דסריס חמה אינו חולץ ואין חולצין לאשתו.

ומה שהעיר מעכ"ת בשוטה דהוה חולי הראש וא"כ בדין שנחוש דהוי כחד אבר נראה לפמש"כ דרק הסריסות מדמה הש"ס למום ול"ש בו חזקה דהספק במום גופא אם הוא קבוע ולא הוקבע בו הסריסות דגם באותה שעה לא נודע אם הוא סריס חמה משא"כ בשוטה דבשעת שטותו הוא מטורף לכל הדינים מוקמינן בחזקתו שלא נשתנה וראי' לזה דהא קיי"ל ביבמות דף צ"ו וקבעוה להלכה דאשת החרש והשוטה פטורה מן החליצה והיבום וקשה דניחוש שמא הבריא בינתים שעה אחת ובעל לשם קדושין והו"ל למיחש לחומרא כיון דהוה בחד אבר ודוחק לומר דדוקא בסריס חיישינן שמא הבריא בינתים והי' ראוי להוליד באותה שעה ושאינו ניכר לבני אדם מ"מ הא סתמא תנינן ואף שלא ראו בני אדם הנהגתו אלא כיון שהי' מוחזק לנו בשוטה לא חיישינן והגם שי"ל עוד דכיון שהי' מוחזק בשוטה וע"כ אף אם בעל לשם קדושין לא מהני כיון דעדי יחוד חשבוהו לשוטה הוה כמקדש בלא עדים מ"מ גם היכא שלא נודע לנו ויש להסתפק שמא ידעו עדים בדבר שהי' איזה יום שפוי בינתים בכל ימיו לא חיישינן [ועי' בב"י סי' קכ"א בדין עתים חלים ועתים שוטה שחוששין בכה"ג] אע"כ צ"ל או דשוטה הוה כחולה כל הגוף והכל הולך אחר הראש או די"ל כמשכ"ל דכיון דהוקבע לשוטה ממילא הוי חזקה ולא חיישינן שמא נשתנה כיון שאין דרכו להשתנות ורק בסריס אנו מסופקים לפ"מ דמדמה הש"ס למומים ועכ"פ הרי מוכח דבשוטה אין לחוש שמא הבריא בינתים ומכש"כ שאין לחוש בבריא שמא נתקלקל בינתים דחזקה דמעיקרא אף שעשוי' להשתנות מסייע לחזקה דהשתא דבזה מהני לכו"ע [ויעוי' בנדה דס"ח בפלוגתא דרב ולוי בנדה שבדקה עצמה ביום השביעי שחרית ומצאה טמאה ולאחר יום בדקה ומצאה טמאה דקיי"ל כרב דהיא זבה ודאי ולא מספקינן שמא פסקה בינתים].

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה