אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן כה · ז
ובזה מאירים ד' הרמב"ם שחילק דיני עדות מיוחדת בפ"ד מהל' עדות והביא דרשת המכילתא בפ"כ מהל' סנהדרין בעדות מיוחדת דשני מעשים משום נקי וצדיק אל תהרוג דנפ"מ גדולה לדינא בגיטין וקדושין דעדות מיוחדת של שני מעשים דאינם מצטרפים משום דיש בזה חסרון בנאמנות ויכול לבוא לידי הריגת נקי וצדיק משא"כ ברואים מב' חלונות אין בזה חסרון נאמנות רק דאין בו דין מיתה אבל בגיטין וקדושין מהני, ואפשר דגם לענין גלות ומלקות דהוי ד"נ לענין עדות מיוחדת מב' מעשים לא מהני ול"מ בזה גם ידיעה בלא ראי' כיון דיש להם דין נפשות ואולי הוא נקי וצדיק משא"כ באחד רואה מחלון זה ואחד מחלון זה דאין בזה חסרון בנאמנות ר"ק מגזיה"כ דלא יומת עפ"י עד אחד י"ל דדוקא במיתה [אם לא דנימא דנתקבל גם בזה גזי"ש דרשע רשע וצ"ע] אבל מלקות וגלות יש על פיהם.
ולמש"כ ילה"ע ג"כ בד' הריטב"א שתמה במכות שם בהא דאמר ר"נ דעדות מיוחדת בד"מ כשירה תיפ"ל דבד"מ אפילו ראה זא"ז כשירה ותירץ דלרבנן דריב"ק איצטריך דס"ל עד שיראו שניהם כאחד ועדיין קשה לריב"ק דהכי קיי"ל דיוקא דקרא דלא יומת המת דוקא במיתה למ"ל, ולמשנ"ת נפ"מ לגלות ולמלקות ולגיטין וקדושין דאחד רואה מחלון זה ואחד מחלון זה כשירה וצירוף ב' מעשים פסולה, ולפמשנ"ת א"ש שי' התוס' והר"ן דס"ל דעדי קדושין דומה לנפשות מ"מ תני בתוספתא נתיחדה שחרית וערבית אינם מצטרפים הא באם ראו כאחד מב' חלונות מצטרפים דדוקא לענין עדות מיוחדת מב' מעשים דאפשר דאין זה אמת אינם מצטרפים משא"כ בראו מב' חלונות במעשה אחד גם בד"נ מצטרפים על פי' שי' הרמב"ם כאמור ומה"ט גם ידיעה בלא ראי' דל"מ בד"נ משום דאפשר דהוי נקי וצדיק גם בקדושין לא מהני, ולשי' הרמב"ן בסה"מ החולק עדהר"מ וס"ל דדרשת דמכילתא אסמכתא היא ועדות מיוחדת מב' מעשים לא מהני מקו"ח דב' חלונות שאינם מצטרפים מקרא דלא יומת, וכן בדין אומד חולק עדהר"מ דהא קיי"ל כרבנן ודלא כרב אחא וגם בד"מ לא מהני א"כ לשי' הרמב"ן אין חילוק בין עדות מיוחדת של שני מעשים בין עדות מיוחדת מב' חלונות וכיון דמהני בגיטין וקדושין עדות מיוחדת מב' חלונות עכצ"ל דגם עדות מיוחדת של שני מעשים מהני כד"מ וגם ידיעה בלא ראי' המועיל בד"מ מועיל ג"כ בד"נ ומהני גם בגיטין וקדושין.
שו"מ מה שפלפל בענין דעדות מיוחדת בס' בית הלוי ח"ב סי' ל"ט ע"ד הב"י אה"ע סי' י"א אחר שהביא ד' המרדכי דעידי כיעור מצטרפים משום דקיי"ל דהלואה אחר הלואה מצטרפים כתב דהר"ן חולק על המרדכי דהא ס"ל דאישות דשייכי בד"נ כד"נ דמי ועל זה תמה בס' בית הלוי שהרי עדות מיוחדת המעשה אמת דהא מהני בד"מ וגבי כיפה והא עדות מיוחדת מב' מעשים פסולה בד"נ דאין מקרא מיוחד על זה הוא מכש"כ דעדות מיוחדת דב' חלונות מדלא יומת עפ"י ע"א ובב' חלונות ודאי המעשה אמת כמו שפירש"י בסנהדרין דפ"א וה"ה בעדות מיוחדת דב' מעשים דילפינן מיני' וכיון דהמעשה אמת שזינתה ממילא נאסרת לבעלה א"כ לא פליגי המרדכי והר"ן דאע"ג דדיני אישות כד"נ מ"מ בעדות מיוחדת על זנות וה"ה בכיעור נאסרת זהו תו"ד, ולמש"כ שי' הב"י על פי שי' הרמב"ם דעדות מיוחדת של שני מעשים אינו אמת לגבי ד"נ דיליף מקרא דנקי וצדיק אל תהרוג ואם זנות מדיני אישות כד"נ אינה נאסרת על בעלה אבל בודאי באחד רואה מחלון זה ואחד מחלון זה נאסרת, ולשי' הרמב"ן גם אי נאמר דהוי כד"נ גם עדות מיוחדת של ב' מעשים דמי לאחד רואה מחלון זה ונאסרת והדבר תלוי באשלי רברבי במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן.