אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן כה · ד
אולם מצאתי ישוב לזה ממש"כ הרמב"ם פ"כ מהל' סנהדרין הל' כ' אין ב"ד עונשין באומד הדעת אלא ע"פ עדים בראי' ברורה אפילו ראוהו כו' וכיוצא בו נקי וצדיק אל תהרוג וכן אם העידו עליו שעבד ע"ז זה ראהו שעבד את החמה והתרה בו וזה ראהו שעבד את הלבנה והתרה בו אין מצטרפים שנאמר נקי וצדיק אל תהרוג הואיל ויש שום צד לנקותו כו' והוא מן המכילתא, וביתר ביאור בד' הרמב"ם בסה"מ סי' ר"צ ומשוה להדדי דין אומד ועדות מיוחדת משני מעשים דבד"מ מהני הלואה אחר הלואה משום דמהני אומד וידיעה בלא ראי' אומדנא דמוכח אפילו לרבנן דרבי אחא ולהכי מהני עדות מיוחדת מב' מעשים דע"י צירוף שני מעשים הוי ידיעה כללית שמחויב ממון, וידוקדק בזה לשון הגמ' בסנהדרין ד"ל ואידך והוא עד או ראה או ידע מ"מ משום דמקרא זה ילפינן ידיעה בלא ראי' משא"כ בדיני נפשות לא מהני ידיעה בלא ראי' ע"פ אומד וכן לא מהני צירוף ב' מעשים, עכ"פ הרי מפורש בדברי המכילתא דעדות מיוחדת משני מעשים נכלל בדרשא דקרא דנקי וצדיק אל תהרוג [והכונה דאיצטריך קרא להכי אף שכל אחד העיד שהי' עד אחר עמו והי' ב' עדים בהתראה והתיר א"ע למיתה] ולהכי שפיר דריש הברייתא דלא יומת ע"פ ע"א על מעשה אחת מב' חלונות דלשני מעשים הא ילפינן מנקי וצדיק.
והרמב"ן בסה"מ שם תמה על הר"מ שהביא דרשת המכילתא דהא ע"כ אסמכתא בעלמא היא דהא עדות מיוחדת ילפינן במכות ד"ו דאפילו באחד רואה מחלון זה ואחד מחלון זה מצטרפים וכש"כ עדות מיוחדת משני מעשים, ולמש"כ א"ש דבא זה ולימד ע"ז דלולא דרשת המכילתא לא היינו יודעים מקרא דלא יומת ע"פ ע"א על עדות מיוחדת ממעשה אחד והיינו מוקמינן בב' מעשים ואיצטריך תרי קראי דמיני' ידעינן עדות מיוחדת מב' מעשים ועדות מיוחדת מב' חלונות [ומה שתמה הרמב"ן שם על דברי הרמב"ם באומד דהא קיי"ל כרבנן ודלא כרב אחא וגם בד"מ לא מהני אומד נראה בשי' הרמב"ם באומדנא דמוכח כמו בנחבל דמהני בד"מ לא מהני בד"נ, וע"ע ברמב"ם הל' סנהדרין פכ"ד הל' א' דיש לדיין לדון על פי אומד דעתו מה דדעתו נוטה שהוא כן ועי' בטוש"ע סי' ט"ו].