אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן כה · ב
ולכאורה אין מד' הר"ן הכרע דעל חלות הקדושין בעינן עדים המועילים בד"נ דביאור ד' הר"ן מש"כ דאינם מצטרפים עדות מיוחדת דהוי כד"נ נראה דעל נאמנות העדים קאי שכל אחד אמר שראה שנתיחדה בפניו עם עד אחר שהי' עמו וכ"כ המהרי"ט ח"ב סי' ל"ח [וע"ע במשובב נתיבות סי' ל'] או כמש"כ השאג"א בתשובתו בקדושי קטן לצדד בכונת הר"ן דלא אמרינן דאין אדם בועל בעילתו בעילת זנות ומסתמא קידשה בעת אחרת בפני ב' עדים כשרים דאל"כ הא בפשוטו אין כאן עדות כלל בנתיחדה בפני ע"א וכמש"כ הב"י בסי' ל' לפרש וכמו שתמה הב"ש בסי' קל"ג ולמ"ל להר"ן לומר משום דהוי כד"נ [ועי' בתשו' רעק"א סי' רכ"ב אות י"ח וכבר קדמוהו הב"ש] ומיושב ג"כ מה שתמהו ע"ד הר"ן דהא ילפינן בקדושין דבר דבר ממון ובממון עדות מיוחדת כשרה דאפ"ל דבודאי לענין חלות הקדושין ילפינן מממון אבל לענין נאמנות העדים שנתקדשה בב"ד כי היכא דתהוי א"א לחייב את הבועלה הוי ד"נ [ולפי פי' הר"ן מיושב ג"כ משה"ק החת"ס באה"ע דלרב פפא דס"ל המקדש בע"א חוששין לקדושין קשה מהתוספתא דמ"ט בנתיחדה בע"א שחרית א"צ גט דלד' הר"ן א"ש דגם לרב פפא אין ע"א מהני רק על חלות הקדושין אבל על נאמנות להעיד בב"ד דבעינן עדות של ד"נ ע"א לאו כלום הוא ורק על חלות הקדושין מהני כמו דמהני לענין ממון לשבועה], ומיושב ג"כ מה שתמה הב"י בסי' ל' ע"ד הר"ן מגיטין דל"ג דמשוה עדי גיטין לד"מ בפלוגתא דריב"ק ורבנן בעדי כתובה דהא התם לענין חלות הגט אי הוי כתיבה באם אמר זה שלא בפני זה ויש לזה דין עדי ממון דילפינן דבר דבר מממון אבל לענין נאמנות הוי ד"נ.
ולפ"ז אין ראי' מד' הר"ן דעדי קדושין כד"נ רק על נאמנות העדים להעיד בב"ד שנתקדשה ועדי ידיעה שנתקדשה לא מהני אבל על חלות הקדושין דיש לו דין ממון דילפינן דבר דבר שפיר מהני עדי ידיעה דמהני בד"מ, אולם מדהתוס' במכות ד"ו ובב"ב דקי"ד דס"ל דעדי קדושין כד"נ לענין קרוב או פסול דבחלות הקדושין מיירי ואפ"ה יש לו דין עדי ד"נ ומה"ט גם עדי ידיעה בלא ראי' לא מהני ולכאורה קשה דהתוס' דהא ילפינן דבר דבר מממון א"כ כיון. דבממון לר"י אינו מבטל צירוף קרוב או פסול ומה"ט גם בקדושין לא יתבטל קרוב או פסול.
ונראה למשנ"ת בסברת הר"ן דעל נאמנות העדים בב"ד שנתקדשה הוי ד"נ ולפ"ז למש"כ הרשב"א בחי' ובתשובה אלף קצ"ג דבעינן עדים לחוב לאחרינא שא"י להכחישם וכ"כ הרמב"ן בחדושיו לקדושין דכל דאיתא בכופרים איתא במודים וכל דליתא בכופרים ליתא במודים וכמו שהסביר הפני יהושע בקדושין שם דבעינן עדים שיכולים לחוב לאחרינא ושיהי' נסקל על ידם וכל דלא מהני לחוב לאחרינא לא מהני גם לגבי עצמם דאין אישות לחצאין, ולפ"ז כיון דילפינן דבר דבר ממון דבעינן שני עדים על חלות הקדושין ועדים שא"י להכחישם על נאמנותם בב"ד ממילא בעינן גם שעדי קיום על חלות הקדושין שיהי' עדים הכשרים לדיני נפשות להעיד בב"ד שנתקדשה ושא"י להכחישם, ולהכי שפיר הקשו התוס' דיתבטל ע"י צירוף קרוב או פסול עדי קדושין גם לר' יוסי דהא צירוף פסולים אי"ר להגיד בב"ד ואף אם יבואו הכשרים לבד ויעידו לפי הו"א שבתוס' דע"י צירוף ראי' גרידא מתבטל עדות הכשרים וכיון שאין עדותם ראוי' להתקבל בב"ד נגד המכחישים לסקול על ידם שוב אין אישות לחצאין ולא חל כלל, ומה"ט גם עדי ידיעה בלא ראי' בקדושין לא מהני כיון שאין עדותם ראוי להתקבל בב"ד על הנאמנות ועד ידיעה אינו מצטרף לעד ראי' והמהרי"ט לטעמו בסי' ל"ח בעדות מיוחדת בקדושין דהוי כד"נ וס"ל דאם הוכחשו בבדיקות עדותן בטלה.
והקצוה"ח בסי' צ' הקשה דאמאי מהני בגט עדי חתימה כמסירה משום דנפיק הגט מתותי דה ובידוע שהבעל מסר לה ועדי חתימה כע"מ לשי' הרי"ף והראב"ד כמש"כ הר"ן והא עדי ידיעה בלא ראי' לא מהני, והנה באמת לשי' הר"ן י"ל דדוקא עדי קדושין הוי ד"נ ולא עדי גיטין כמש"כ הנובי"ק סי' ע"ב שכן צ"ל לשי' הר"ן [ולהכי משוה בגיטין דל"ג עדי גיטין לד"מ] ולהכי מהני בגט עדי ידיעה בל"ר אולם אין זה מספיק לשי' התוס' במכות ובב"ב דמשוה גיטין לקדושין דהוי ד"נ ואפשר דלשי' התוס' באמת גם בגיטין לא מהני ידיעה בל"ר אולם לדהתוס' יקשה קו' הב"י מגיטין דל"ג דמשוה גיטין בדין עדות מיוחדת לד"מ [ובמק"א תרצתי קו' הב"י די"ל דדין זה תלוי אי אמרינן דון מינה ומינה ובגזי"ש דבר דבר ילפינן לגמרי מד"מ או דאמרינן אוקי באתרא וסוגית הש"ס בגיטין אזיל למ"ד דין מינה ומינה ודמי לד"מ לגמרי], ולמשנ"ת דעיקר מה דהוי ד"נ רק בעת קבלת עדות בב"ד שנתקדשה והוי א"א וה"ה בקבלת עדות בב"ד שנתגרשה ורק דבעת חלות בעינן שיהי' ראוי עדותם להתקבל בב"ד אפשר דרק בעת חלות הקדושין והגרושין בעינן תנאי זה בעת מסירת הקדושין לידה או בעת מסירת הגט אבל בגיטין דל"ג דמיירי בעדי כתיבה בזה שפיר מהני עדות דמהני בממון דהא לא נגמר עוד חלות הגרושין [ובעדי מסירה זה שלא בפני זה לא מהני כמוש"כ הב"ש].