אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן כב · ג

ב

אולם ק"ל בתמורה ד"ו דמקשה והרי משכון דרחמנא אמר לא תבא כו' ולאביי [למ"ל קרא דהשיב תשיב למשכנו שלא ברשות] אי לאו דאמר רחמנא השב תשיב הו"א איסורא דעביד עביד אי בעי ניהדר אי בעי לא נהדר קמ"ל והא לשי' הרמב"ם דמשכנו שלא ברשות הוי גזלן אי לאו קרא דהשיב תשיב מחויב ג"כ להחזיר כדין גזילה מצד מ"ע דוהשיב את הגזילה וניהו דאי עביד מהני מ"מ כיון דשלא ברשות הוי גזלן הדר דינא דוהשיב את הגזילה ומהכ"ת נימא דאי בעי לא ניהדר ואף די"ל דכונת הגמרא דמצד מ"ע דהשבת העבוט הו"א דאינו מחויב להחזיר אף דמחויב מצד מ"ע דוהשיב את הגזילה והי' לוקה על לאו דלא תבא דלא הוי ניתק לעשה אבל פשטות הגמ' דלאביי הו"א אי בעי לא ניהדר קשה לשי' הרמב"ם דהוי גזלן וממילא מחויב להחזיר מצד והשיב את הגזילה וי"ל דהרמב"ם גורס בתמורה כגירסת רש"י שם בלישנא אחרינא וכ"ה גירסת רבינו גרשום שם [ועי' בהגהות הגר"א] א"ל רבא שאני התם דכתיב עד בא השמש תשיבנו ואביי אמר לך חד לכסות יום וחד לכסות לילה וצריכי ולפ"ז באמת על עצם דין השבה ל"צ קרא דידעינן מוהשיב את הגזילה ואיצטריך קרא רק על זמני ההשבה.

והתוס' דגרסי שם אי לאו קרא כו' הו"א אי בעי מיהדר אי בעי לא מיהדר מבואר דבלא קרא דהשבה לאביי אינו מחויב להחזיר שפיר הקשו לפ"ז בכלי או"נ דליכא מ"ע דהשבת העבוט לאביי אמאי א"ל זיל אהדר אולם בשי' הרמב"ם י"ל אף לפי גירסת התוס' דלאביי אי בעי מיהדר אי בעי לא מיהדר דמש"פ הרמב"ם דהחוטף שלא ברשות הוי גזלן היינו לבתר דגלי קרא דבעי השבה ולא מהני תפיסת העבוט הרי שישנו בזה הפקעת ממון והוי גזלן אבל אי לאו דגלי קרא דהשבת העבוט לאביי דס"ל דאי עביד מהני ואיסורא דעבד עבד הרי לא נעשה בזה מעשה גזילה ואיסורא דעביד עביד כאיסור צדדי שאינו רשאי לכתחילה אבל אי תפס מהני לעכב על חובו ממילא דאין בזה ענין גזילה והו"א דאי בעי לא ניהדר אבל לבתר דגלי קרא גם לאביי דמחוייב בהשבת העבוט ואין תפיסתו תפיסה כלל ממילא דהחוטף שלא ברשות הר"ז גזלן ולפ"ז ברחיים ורכב דלא גלתה תורה דין השבת העבוט ולאביי דאי עביד מהני שפיר הקשו התוס' אמאי א"ל זיל אהדר דבכה"ג אין על זה דין גזילה אולם י"ל בשי' הרמב"ם דאעפ"י שאין בכלי או"נ דין השבת העבוט מ"מ הוי גזלן דלבתר דגלתה תורה עיקר דין השבת העבוט דהוי גזלן אין נפ"מ בין עני ועשיר דאף בעשיר שא"צ להחזיר מ"מ הוי גזלן כמו בעני וכן ברחיים ורכב דאין סברא דכל או"נ שנתנו לחבול ביום או בלילה וישנו בהשבת העבוט הוי גזלן וכלי או"נ שלא נתנו לחבול בין ביום ובין בלילה שהחמירה בו תורה ולא נתקן לעשה דהשבת העבוט שלא יהי' גזלן והגמ' בתמורה שם אי לא קרא הו"א אי בעי ניהדר אי בעי לא ניהדר היינו אלמלא גלתה תורה דין השבת העבוט כל עיקר והו"א איסורא דעביד עביד ואין בזה ענין גזילה אבל לבתר דגלי קרא עיקר דין השבת העבוט ויש עליו דין גזלן ממילא דאין חילוק בין עני לעשיר ובין שארי כלים וכלי או"נ דהוי ג"כ גזלן ואעפ"י שאין בהם עשה דהשבת העבוט אבל ישנו בו מ"ע דוהשיב את הגזילה וע"כ א"ל אביי זיל אהדר משום דברים שעושים בהם אוכל נפש ומתורץ קוהתו"ס.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה