אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן יט · ג

ב

ומה שפקפק רומעכ"ת עמש"כ דגם ברודף ע"י גרמא איכא ג"כ דין רודף הנה כל דיני מסור משום גרמא הוא ועי' בברכות דנ"ח בעובדא דרב שילא קרינהו חמרא אמר האי רודף הוא וע"ע בריב"ש סי' של"ח שהשוה כל דיני גרמות לרודף ועי' בס' גליא מסכת חחו"מ סי' ה' שהעלה ג"כ דגם בגרמא הוי רודף מדין מחתרת יעוי"ש, וידידי עמיתי הרב הגאון מו"ה בנציון שאטער ר"מ בישיבת ראמיילעס העירני מקושית הש"ס בב"ק דכ"ב לר"ל דס"ל אשו משום ממונו אילו קטיל תורי' עבדא מי קא מיחייב ומאי מקשה נהי דאי"ח מיתת ב"ד לר"ל דלא ס"ל אשו משום חציו מ"מ שם רודף עליו מצד גרמא וע"כ דאין על גרמא דין רודף ואם כי מדהג"מ י"ל דאע"פ דמוכח דיש דין רודף גם בגרמא מ"מ מקלבד"מ לא נפטר רק היכא שיש בו חומר עבירה של חיוב מיתה אבל בגרמא אע"פ דהוי רודף וניתן להצילו בנפשו כדי להציל את הנרדף אבל מממון לא מיפטר ולהכי מקשה בגמ' דאמאי מיפטר משום ממון, ובזה יתישב ג"כ מאי דמקשים בסנהדרין ד"י בהעדים של האב שהזימו בשקר לעדי הבעל הלא הי' על העדים דין רודפים בעדותן להרוג לעדי הבעל ולמה ישלמו עדי האב להבעל מאה כסף הא הוי' מיתה וממון לחד כמש"כ הריב"ם בב"ק דכ"ב, אבל אי נימא דע"י גרמא לא הוי קלבד"מ א"ש, אולם באמת זהו נגד הסברא הישרה דכיון דעיקר דין רודף הוא להציל את הנרדף ואפ"ה אמרינן גבי' קלבד"מ א"כ ה"ה בגרמא כיון דניתן להצילו בנפשו בדין שיפטור משום קלבד"מ ועכצ"ל דשאני בעדים מזימים דאין עליהם דין רודף דדוקא ברודף מבורר שרוצה להרוג ומיתתו ביד כל אדם יש לו דין רודף משא"כ בעדים אשר בעת עדותם הלא לא נתברר הדבר ובפרט כל זמן שלא נגמר הדין [ואחר גמ"ד הא פסק מאתם דין רודף גם אחרי גמר עדותם אחר כדי דיבור ל"ש בהו רודף דהא אי אפשר שיחזרו מעדותם] ובודאי אם יהרגו העדים המוזמים את המזימים יתחייבו מיתה עפ"י דין ול"ש בהו דין רודף, ולמש"כ דגם ברודף ע"י גרמא פטור משום קלבד"מ מ"מ נראה דמגוף דהגמ' בב"ק דכ"ב אין סתירה, די"ל דהש"ס מוכיח מדקתני ומת העבד דפטור ואם איתא מדין רודף גם אי ניצל אח"כ העבד ולא מת יפטור המדליק את הגדיש מדין רודף דרודף ששיבר את הכלים פטור אף אי לא מת הנרדף וע"כ צ"ל דהברייתא תני פטור דקלבד"מ מדין חיוב מיתה עפ"י דין משום מיתת העבד ולא מדין רודף וע"כ צ"ל דאין על המדליק דין רודף ולא ניתן להצילו בנפשו משום דמי שיבוא להציל יציל ע"י שיתיר את העבד הכפות הנרדף ומה שאין המדליק מציל את העבד כפות אחרי שהדליק אין ע"ז דין רודף ורק מיתה ביד"א חייב כיון דעכ"פ העבד כפות וע"י חציו ישרף העבד ול"ד לזורק חץ ותריס בידו דלפי מה שהוא אין החץ יכול להורגו אלא די"ל דמ"מ לגבי העבד הנרדף שהוא כפות הלא ניתן להצילו בנפשו ומחויב מיתה לגבי הנרדף מ"מ אין זה מוכרח דאפ"ל דאם יהי' מציאות יכול להציל את עצמו בלי הריגת הרודף או שיכול להציל א"ע באחד מאבריו גם למש"כ הריב"ש דהנרדף פטור גם ביכול להצילו באחד מאבריו כתבתי בסי' הקודם דאין על הנרדף חיוב מיתה משום דאנוס הוא אבל מצד קלבד"מ לא נפטר הרודף דאין עליו חיוב מיתה רק שהנרדף ההורגו פטור וכדמוכח מסנהדרין דע"ד דביכול להצילו באחד מאבריו לא נפטר משום קלבד"מ, וכ"ז יל"פ בדהג"מ אבל הרשב"א דמפרש הגמ' מדין רודף א"כ קשה מאי נפ"מ בין אשו משום חציו ובין אשו משום ממונו סוף סוף רודף הוא ע"י גרמא וניתן להצילו בנפשו.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה