אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן יב · ה

ד

ומש"כ כת"ר דבטריפה לא שייך חזקת חיים דבריו נכונים אבל כ"ז בטריפה שנודע בבירור כמו שהוכה וראינו שניקב הקרוב של מוח וכיו"ב, אבל בחולי הפנימי אשר גם לדעת הרופאים אינו ברור להם הטריפות לא יצא מכלל חולה מסוכן דמוקמינן בחזקת חיים, ובניקב כיס השתן לשי' ר"ת לא מדמינן טרפות דאדם לטרפות דבהמה וגם שא"י בבירור שכן הוא ונהפוך הוא שע"פ עצת הרופאים הי' לעשות ניתוח, ועי' ברמב"ם בפ"ב מהל' רוצח הל' ח' ההורג את הטריפה אע"פ שאכל ושתה ומהלך בשוק הר"ז פטור מדיני אדם וכל אדם בחזקת שלם וההורגו נהרג עד שיודע בודאי שזה טריפה ויאמרו הרופאים שמכה זו אין לה תעלה באדם ובזה ימות אם לא ימיתנו דבר אחר עכ"ל ודבר גדול השמיענו רבינו בזה ובודאי בחולה סתם שהרופאים אומרים שאין רפואה למחלתו דאין לזה דין טריפה כגוסס בידי שמים דההורגו חייב עליו ובודאי מיירי שנמצא בו טרפות ואפ"ה בעינן דוקא שיאמרו הרופאים שאין לו תעלה אבל כל שיש לדברי הרופאים רפואה אין לו דין טריפה, ובודאי דבטרפות דבהמה מע' טריפות דהלמ"מ שהיא טריפה אע"פ שהרופאים יאמרו שיש לה רפואה הוי טריפה מהלמ"מ ומה שאמרו בחולין דנ"ד וכי באנו להוסיף על הטריפות דאי בדרי לה סמא וחיי היינו דלהכי אי אפשר להוסיף על הטריפות אבל הטריפות שהן מהלמ"מ לא מהני מה שיאמרו הרופאים אבל באדם דאין על זה הלמ"מ דוקא טריפה שלדברי הרופאים אין לו רפואה ההורגו פטור, [ועי' מנ"ח סי' ל"ד שהביא ד' הרמב"ם ומש"כ בזה] א"כ ה"ה אם יש לו רפואה על ידי נתוח לא הוי טריפה, ובאמת יש לתמוה בשי' הרמב"ן דס"ל דבנחתך בצוה"ג דהוי טריפה דאם חתכוה למעלה חוזרת להכשירה דהא כיון דאם חתכוה למעלה מתכשרת א"כ מ"ט מיטרפא מתחלה הא יש לה רפואה ע"י חתך מלמעלה והוי כמו אי בדרי לה סמא וחיי ומאי שנא רפואה דחתך מסמא דחיי, וצ"ל לשי' הרמב"ן דבע' טריפות מהלמ"מ דנחתך צוה"ג הוי טריפה אף דאם יוחתך אח"כ למעלה תחזור להכשירה מ"מ כיון דבלא חתך לא מהני סמא הוי טריפה וכ' בטריפות דבהמה שהוא מהלכה אבל באדם בודאי לא הוי כה"ג טריפה, ויתישב בזה משה"ק העמודי אור בסי' מ"ח לשי' הרמב"ן מב"ק דמ"א דמקשה וכי מאחר דמתם קטלינן ליה מועד היכי משכח"ל דהא משכח"ל שנחתך רגל השור בצוה"ג בנגיחות הראשונות לכך לא נהרג דהא שור טריפה שהרג פטור דכמיתת בעלים כך מיתת השור כמבואר בסנהדרין דע"ח ואח"כ נחתך למעלה מצוה"ג וחזר להכשירו ונגח והשתא בר קטלא הוא, ולמש"כ גם לשי' הרמב"ן בטריפות דאדם שאין על זה הלכה ורק שהוא מסברא לפי שהוא גברא קטילא דודאי כיון דיש לו רפואה ע"י חתך מלמעלה לא הוי טריפה ויש בזה מיתת הבעלים, ועי' בעמודי אור שם מה שהיא בשם אחיו הרב לדחות דבכה"ג לא הוי בר קטלא והעמו"א דחה דמי יכפנו לתקן והוי התראת ספק ואין כאן התראה למיתה ולמש"כ צדקו דבריו דבכה"ג אין לו דין טריפה באדם כמש"כ הרמב"ם דדוקא אם הרופאים אומרים שמכה זו אין לה תעלה אבל בזה הא יש לו רפואה לחתוך מלמעלה, ולהכי בנ"ד אשר לדברי הרופאים יש לו רפואה ע"י נתוח הוי כמסוכן דרוב חולים לחיים ואין לו דין טריפה, ומשה"ק ע"ד הגהות אלפסי דבהוכה ונעשה טריפה לא מוקמינן בחזקת שהוא קיים דהא בתוך יב"ח גם טריפה חיה נראה פשוט דכיון דאינו חי יב"ח ועומד למות כבר איתרע חזקת חיים שלו גם לאלתר כיון דלא יכול לחיות עוד יב"ח וההורגו פטור ועי' בתוס' זבחים דקט"ז וגיטין דנ"ז דמחלק בין טריפות דאדם לטריפות דבהמה, וכ"נ שי' הרמב"ם בפ"י מהל' איסו"ב דלא כ' ושטו נקוב אינו טמאה לידה ועי' בהה"מ פי"ג מהל' גירושין הי"ז ובב"ש סי' י"ז ס"ק צ"ו מחלק בין טריפות שניטל רגל מארכובה ולמעלה דגם באדם אינו חי ובין שארי טריפות עכ"פ כיון דגם למ"ד טריפה חי' כ' התוס' בסנהדרין דע"ח דההורג את הטריפה פטור שסופו למות ולהכי איתרע חזקת חיים שלו לאלתר.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה