אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן טז · א

סימן טז

והנה הגאון מו"ה יהושע אבד"ק טרניפאל בעהמ"ח ספר יהושע בתשובה הנספחת לס' אבני מלואים כתב בתוך התשובה ואם תרצה לומר דכליו שאל לאחר ושכח בהם המכתבים שעמו לזה לא חיישינן דאל"כ מאי משני כיס וארנקי לא מושלי אינשי דילמא שאל לו כסותו ושכח בהם כיס וארנקי אלא עכצ"ל כיון דאין דרך להשאיל כיס וארנקי מידכר דכיר ליה ולא ישכח בבגדיו כו' עכת"ד, ולכאורה דבריו נסתרים מדרש"י ביבמות דק"כ מצא קשור בכיס מאי איכא למימר ליחוש אע"פ שהוא מכיר את הכיס יש לחוש שמא השאילו לאחר וקשר בו גט זה והחזירו לזה ושכח בו את הגט עכ"ל, הרי דאע"פ דעל הגט ל"ש ענין שאלה לא אמרינן דמידכר דכיר ליה ולא ישכח בבגדיו אלא דמ"מ חיישינן ששכח בו את הגט וצ"ל בביאור דרש"י ולחלק בין כיס וארנקי שיש בהם צורך וחשיבות בפ"ע ולא מושלי ליה בגלל החשיבות על כן מידכר דכיר ליה ולא שכחם בבגדיו כי אדם עשוי למשמש בכיסו משא"כ גט מה שאין בו חשש שאלה לא בשביל החשיבות לפי שיכול לכתוב גט אחר ורק שאין בו חשש שאלה משום שאין בו צורך לאחר וע"כ ישכח בבגדיו כמילתא דלא רמיא עליה וחוששין שמא שכח בו את הגט, ולפי"ז הדבר תלוי בחשיבות החפץ לבעליו ובעובדא של הגאון אבד"ק טארניפאל שהיה בהכתבים אטעסטאט שיש בו צורך גדול לעצמו וכמש"כ שם שא"א להשאילו מפני הצורך לעצמו מידכר דכיר ליה ולא ישכחם בבגדיו משא"כ בכתבי מכתבים שאין בהם צורך גדול רק שלא שייך בהם חשש שאלה לפי שאינם נצרכים לאחרים בזה י"ל ששכחם בבגדיו כמו שפרש"י בגט ולהכי לשי' הב"י שיש להחמיר אף בכלים דלא מושלי יש לחוש בנ"ד שמא השאיל לאחר ושכח את המכתבים בבגדו.

ולכאורה צ"ע מי דחקו לרש"י לפרש כן הא בפשוטו י"ל שהשאיל את הבגד לאחר והניח האחר שם הגט ואבד כמו שנראה כן מפרש"י בב"מ דכ"ז וכבר הרגיש בזה הפנ"י בב"מ שם, ונראה עפמש"כ בס' תורת גיטין בשינוי הסוגיות דב"מ ויבמות ובישוב קושית התוס' בגיטין דכ"ז דאמאי לא פשיט בב"מ מהך ברייתא דמצאו קשור בכיס דסימנים דאורייתא דבב"מ מספק"ל בסימנים דאיתרמוי איתרמי וחשש רמאי כמש"כ הר"ן בחולין דע"ט והפנ"י בב"מ שם דלהכי לא משני בסימנים מובהקים יעו"ש וביבמות לא מספק"ל מצד הנאמנות ול"ש החשש דילמא מיחזי חזי או כסומא בארובה דהא במיתת הבעל לא חיישינן למשקר אפי' בע"א ואין לחוש רק דילמא איתרמוי איתרמי אחרינא כיוצא בו ולהכי מוכיח מברייתא דמצאו קשור בכיס דסימנים דאורייתא דמדאורייתא אין לחוש לזה דהא הבעל אינו חשוד לקלקלה ואיתרמוי איתרמי לא חיישינן ולהכי לא פשיט בב"מ באבידה היכא שיש חשש דמשקר ובגט אשה דאיכא חשש דמשקרת יעו"ש שהאריך בזה, ועפ"ז י"ל דלהכי ס"ל לרש"י ביבמות דמאי דמקשה שם ממצאו קשור בכיס דאין בזה מצד ספק נאמנות ובבעל הא בודאי נאמן שבידו לגרשה כמש"כ הראשונים או שמצא בעצמו ולהכי במאי דמקשה וליחוש לשאלה אי אפשר לפרש שהשאיל לאחר והאחר אבד את הגט בכיס זה דהא הבעל נאמן שאבד הגט ואינו חשוד למשקר וכיון דהבעל אומר שאבד שהיה מונח בכיס ונאמן על זה ול"ש חשש שאלה, וע"כ פרש"י שמא השאילו לאחר וקשר בו גט זה והחזירו לזה ושכח בו את הגט דענין שאלה הוא מילתא דלא רמיא דהא מיירי בכל גווני שאינו אומר ברי שלא השאילו לאחר ויש לחוש מצד עצמו שמא קשר בו השואל את הגט ושכח והחזירו לזה (ומה שפרש"י בב"מ בענין אחר משום דהתם מיירי גם בענין הנאמנות וכמו שמפרש רש"י שם בשליח שאבד את הגט ומיירי גם באופן שמצא אחר והשליח אינו נאמן כמש"כ הר"ן משום דלא ליהוי מרא דגיטא תרעומות עליה או משום נוגע שלא יפסיד שכרו, וי"ל דהא דאינו מוכיח מזה דסימנים דאורייתא עפמש"כ הש"ש בש"ז דפסול זה אאמד"ר ויעו"ש ואפשר דבחשש פסול דרבנן מהני סימנים דרבנן ותירוץ זה הוא באופן אחר דלא כמש"כ הנתיבות בתשובתו להחמדת שלמה יעו"ש].

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה