אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן ט · ה

ד

שו"ר בתשובות מלבושי יו"ט ח"ב במה שפלפל בדין נשואי מזיד והביא שם דברי הבה"ג הלכות גיטין [ד' ווארשא דע"ט] דשילח גט וביטל את הגט באופן שאין בלשונו ביטול ואי ההוא גברא דקידשה קידושי בעלמא הוא דקידשה ולא נסבה א"צ גיטא מיני' ושריא לבעלה קדמאה ואי נסבה אסורה לבעלה קדמאה דכיון דלרצונה איבעלה הו"ל בעילת זנות ואסורה לי' דת"ר והיא לא נתפשה אסורה וכו' היכא דאסורה לקמא אסורה לבתרא דתנן כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל ונפקא מן גברא קדמאה בגט ושריא לעלמא ומן גברא בתראה ל"צ גט דזנות בעלמא זנאית ולא תפסי בה קדושין עכ"ל הבה"ג וד' הבה"ג צ"ע דהא בגיטין ד"פ שנינו ותצא מזה ומזה וצריכה גט משניהם ולפי הנראה מד' הבה"ג דדעתו דנשואי מזיד א"צ גט מהשני, ולמש"כ י"ל קצת בד' הבה"ג עפמש"כ הלח"מ בפי"א מהל' גרושין ה"ו בשיטת הראב"ד דשאני התם שנשאת מחמת שמת בעלה על פי השמועה אבל היכא שלא נשאת מחמת שמועה שמת בעלה לא מחלפי באשה שהלך בעלה למדה"י ולפמש"כ לצדד בנשואי מזיד דהוי כזנות בדין שלא נגזור רק משום דגזרו מזיד אטו שוגג משום דמחלפא באשה שהלך בעלה למדה"י וגזירה זו הוא רק היכא שניסת מחמת שמועה שמת כמש"כ הלח"מ אבל לא היכא שניסת בגט בטל אבל בנשואי מזיד שאמרה שמת בעלה בזה אפשר דגם הבה"ג יודה משום דמחלפא.

והנה בדין הריטב"א והנמוק"י באשה שהלך בעלה למדה"י בנכנסה לחופה יש להעיר מד' תשו' הרשב"א סי' י' מה שתי' דפלטי בן ליש לא בא עליה יעו"ש ואכתי קשה דמ"מ נשואין מיהו הוה וא"כ בדין שתהי' אסורה לדוד ויעוי' בב"ש סי' קנ"ט שכתב דדוחק לומר דבימי דוד לא נגזרה גזירה זו וע"ע בתשו' רעק"א סי' ר"ו, ולמש"כ י"ל שסמך הרשב"א על מה שתי' מתחלה דהוי אונס טעות בדין שכסבורה היתה מיכל שנשאת לפלטי בהיתר מחמת שקדושי דוד אינם קדושין וכמו שהי' שאול סובר אלא דלא ברירא לי' להרשב"א היינו דס"ל להרשב"א דניהו דהוי אונס מ"מ מדרבנן הו"ל למיתסר משום דאתי לאחלופי באשת איש [דעצם הגזירה היתה באשת איש משום כדי שתדייק ולא באונס הוראה אחרת רק משום דאתי לאחלופי הו"ל לאסור] ועל זה כתב הרשב"א דהא לא בא עליה פלטי בן ליש ומשום גזירה דאחלופי לא אסרו בנכנסה לחופה גרידא וע"ע בתשו' הרשב"א ס' אלף קפ"ט ובד' הט"ז אה"ע סוסי' י"ז ובזה יש להאריך ואכ"מ הרי נתבאר דבקדושי קטנה שהגדילה ובעל בגדלותה וניסת לאחר ע"י חופה גרידא שא"צ גט מהשני וכן מבואר בד' הריטב"א והנמוק"י והיש"ש מפורש דבנשואי מזיד ע"י חופה לא תצא מזה ומזה, וע"כ הטעם דבנשואי מזיד משום אחלופא לא גזרו רק בנבעלה וכן מבואר שיטת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש דבקידושי קטנה שאינו אלא מדרבנן לא נאסרה ע"י נישואין גרידא ורק לכשנבעלה תצא מזה ומזה ונראה דלא השוו מדותיהן לאסור חופה כמו נבעלה, ולשי' הריטב"א והנימוק"י גם בקידושין דרבנן כמו בקידושי קטנה כל הדרכים האלו בה ואפילו בנכנסה לחופה לבד תצא מזה ומזה, אלא שמדברי הריטב"א והנמוק"י למדנו דכל היכא דאיכא סרך נשואין מדאורייתא גזרו גם בנשואי מזיד דמיחלפא באשה שהלך בעלה למדה"י וכי גם בקדושי דרבנן כמו בקדושי קטנה לשי' הרי"ף והרמב"ם דכל הדרכים האלו בה ה"ה בנכנסה לחופה ול"נ כן, ונסתר לפ"ז לכאורה היסוד שכתבתי דביבמה לשוק בנכנסה לחופה אינה נאסרת משום דבמיחלפא לבד לא גזרינן בחופה גרידא דהא ביבמה לשוק איכא סרך נשואין דאורייתא דהא ק"ת ביבמה לשוק מספק וכמש"כ הגרעק"א דלהכי ביבמה לשוק גם בנשואי מזיד גזרו דשייך מיחלפא בא"א ומחמת זה נסתר ג"כ חידוש הכנסת יחזקאל דבב' עדים דמינס אנסה דאינה נאסרת ביבמה לשוק דמשום מיחלפא לבד לא גזרו כמש"כ הראב"ד באשת גיסו דהא ביבמה לשוק איכא סרך נשואין דאורייתא, וגם מש"כ לחלק דדוקא ביחוד של עריות גזרו ולא בחיי"ל הא מבואר בד' הריטב"א והנימוק"י דגם בקידושין דרבנן כיון דאיכא סרך נשואין דאורייתא תצא מזה ומזה אפילו בנכנסה לחופה.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה