אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן ט · ב

א

ויש לה"ר לזה דבשומרת יבם שנכנסה לחופה לזר לא קנסו רבנן דלא חמיר כא"א מגיטין ד"פ דמקשה הש"ס נשאו אין זינו לא לימא תהוי תיובתא דרב המנונא דאמר רב המנונא שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה לא נישאו וה"ה לזינו והא דקתני נישאו לישנא מעליא נקט כו' וק"ל דמאי מקשה נישאו אין זינו לא דהוי משמע תרווייהו דבכלל זינו ג"כ נישאו כמש"כ התוס' לפרש כן והא י"ל דנשאו היינו נישואין גרידא נכנסה לחופה ולא נבעלה דזה לא הוי ידעינן מזינו דזינו אסורה מדרב המנונא אבל נישואין גרידא מהיכי תיתי וע"כ תני נישאו להורות דכל שהיו נשואין אסורה כדין האשה שהלכה בעלה למדה"י וניסת והא התם מלשון ניסת דייקו הראשונים דנכנסה לחופה ג"כ הדין כן וא"כ להכי תנא ג"כ בגיטין נישאו ויש בלשון נישאו נכנסה לחופה גרידא ועי' יבמות נ"ח נשאו זו וזו כו' ואף דמתניתין תני והולד ממזר מ"מ הא בלשון נישאו הכל בכלל וגם חופה גרידא ולהכי תני בלשון נישאו להורות דגם בנשואין גרידא תצא אע"כ צ"ל דפשוט להש"ס דלא נאסרת ביבמה לשוק ע"י נשואין גרידא משום דגם לרב המנונא לא קנסו רק היכא דעבדי איסורא וכמש"כ לחלק בין יחוד דא"א ליחוד דיבמה לשוק ובע"כ צ"ל דהחילוק הוא משום דעבדי איסורא גם לרב המנונא דמשום גזירה דשמא יאמרו שחלץ ואח"כ החזירה ועבר על לא יבנה גם בנתקדשה גרידא בדין שתיאסר מה"ט דל"ש לומר משום קדושי טעות או תנאי הי' בקדושין כמש"כ הרמב"ם לחלק בין קדושין לנשואין דהא ביבמה אין נפ"מ בזה דעכ"פ הרי חלצה ועובר בחזירתה על לא יבנה וגם אי נתבטלו קדושי זר עובר החלוץ בלא יבנה וע"כ צ"ל לרב המנונא הא דלא גזרינן כן בנתקדשה משום דלא עבדא איסורא לא קנסו רבנן [דבקדושין גרידא לרב המנונא דס"ל כרב דאין קדושין תופסין ביבמה לשוק כמש"כ התוס' בסוטה די"ח וליכא בקדושי יבמה לשוק איסור כשארי חייבי לאוין ולדידן דמספק"ל כרב אי כשמואל ולשמואל למש"כ התוס' ביבמות דמ"ט דללאו הוא דאתי ולקי נמי על קדושין מ"מ כיון דקיי"ל דלא כרב המנונא ויבמה לשוק האיסור משום דמחלפי באשה שהלך בעלה למדה"י וא"כ נהי דעבדי איסורא בקדושין מ"מ לא החמירו ביבמה לשוק יותר מאשת איש] ולהכי גם יחוד חשוב בחייבי לאוין דיבמה לשוק לא עבדי איסורא כנ"ל.

ובזה י"ל קו' התוס' והרשב"א שהקשו אמאי לא מקשה ביבמות הלכה ונשאת זינו לו כדמקשה בגיטין ולמש"כ בהאשה רבה דגם בנשואין גרידא אסורה להכי תני נישאת לאשמעינן דגם נכנסה לחופה ולא נבעלה תצא מזה ומזה וזהו החילוק בין נשואין להלכה ונתקדשה בסיפא אבל ביבמה לשוק דרק בביאה איכא איסור אבל בנישאת שנכנסה לחופה ולא נבעלה ליכא איסור דלהכי מקשה נשאו אין זינו לא וא"ש [והתוס' שהקשו כן משום דלא נתבאר בדבריהם דבנכנסה לחופה ול"נ אסור בא"א ואפשר דלא ס"ל כהריטב"א והנימוק"י וגם בא"א מותר כ"ז שלא נבעלה].

והרשב"א תירץ דבאשת איש אין חידוש דאין חילוק בין זנות לנשואין וכ"כ הרשב"א ג"כ דלהכי לא גזרו ביבמה שזינתה משום דמחלפא בא"א לפי דלא שכיחא ולפי הנראה בדעת הרשב"א בפשיטות דבזינתה תצא מזה ומזה וזה דלא כמש"כ המל"מ בפ"י מהל' גירושין בשי' הרמב"ם דבזינתה דל"ש שמא יאמרו שמחזיר גרושתו דהא אין איסור במחזיר גרושתו שזינתה דמותרת לבעל. ולפה"נ דהרשב"א אזיל בשי' הרי"ף דלפי המסקנא חזר מהא דשמא יאמרו אלא דעיקר כל היכא דעביד איסורא קנסוהו רבנן אבל מד' הרשב"א ביבמות דפ"ט מבואר דס"ל כגירסת הספרים דלא גריס אלא וכן דייק כן מדרש"י והביא שם שיטת הרי"ף יעו"ש. ואולי י"ל בשיטת הרשב"א דס"ל בעד אחד דדמי לפשיעותא כמש"כ הראב"ד בהא בודאי אפילו בזנות אסורה מצד קנס והא דשמא יאמרו דקנסו משום דעביד איסורא הוא בב' עדים דלזה איצטריך לגזירה דשמא יאמרו ולפ"ז אפשר דהיכא שניסת לשוק עפ"י ב' עדים וזינתה גם להרשב"א מותרת ורק בע"א אסורה.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה