אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן ה · ט

ח

ובעיקר דברי התוס' רי"ד הנה שיטת הרמב"ם מבואר בפט"ז מה' סנהדרין שכתב איסור יוחזק עפ"י ע"א בע"א שאמר גרושה או זונה דנאמן, מבואר דס"ל דפסול כהונה ל"ה דבשב"ע ואם שבפנ"י בקדושין בקו"א נדחק ליישב דהרמב"ם מיירי באופן שהי' קו"ס ע"כ נאמן דהיא זונה אף נגד החזקה וכן בגרושה מיירי שזרק לה גט ואיתרע חזקתה עי"ש אבל פשטות דברי הרמב"ם מורים ובאים דע"א נאמן לפסול לכהונה ול"ה דבר שבערוה כלל וכ"כ השב שמעתתא ש"ו פט"ו ויעוין במחנה אפרים פי"ב מה' עדות ובשעה"מ פט"ז מה' סנהדרין. ולכאורה יש להעיר מש"ס מפורש בגיטין פ"ט א"ר יצא קול מזנה אין חוששין מ"ט פריצותא בעלמא הוא דחזו ופרש"י יצא קול על אשה פנוי' בעיר כתנאי כו' א"ל ר' יוחנן בן נורי אם כן לא הנחת בת לא"א שיושבת תחת בעלה והתורה אמרה כי מצא בה ערות דבר ולהלן הוא אומר עפ"י שנים יקום דבר מה להלן דבר ברור אף כאן דבר ברור ועי' בתוס' שמפרשים דגם ריב"נ קאי על קול דקודם נשואין שזינתה לפסול לה ונפסלה לכהונה על ידו. ואפ"ה בעי עדות ברורה וזה ילפינן מערות דבר אלמא דגם בפסול כהונה בלחוד הוי דשב"ע ואיך נחלק ונאמר דבעי עדות ברורה מערות דבר ולא בעי שני עדים ומהא דריב"ן גופא הי' אפ"ל דנהי דהקול הוא שזינתה לפני נישואיה ונפסלה לכהונה מ"מ כיון שאנו דנין כעת להוציאה מבעלה ולהוציא אשה מבעלה בעי עדות ברורה וכ"כ המחנה אפרים פי"ב מהל' עדות, ומש"פ הרמב"ם בפט"ז מהל' סנהדרין דנאמן ע"א לומר אשה זו גרושה או זונה לפוסלה לכהונה היינו לפני נישואין שלא בא להוציאה מבעלה וע"כ לא הוי דשב"ע אבל ממאי דמדמה הש"ס הא דרבא לריב"נ מבואר דטעם דריב"נ שייך גם בדין דרבא ורבא הא מיירי להנשא לכתחילה לכהונה ובזה הא לא הוי ערות דבר כלל.

ולדעת התוס' רי"ד דס"ל דפסול כהונה הוי דשב"ע הא דקאמר רבא יצא לה שם מזנה בעיר אין חוששין לה היינו דהו"א דנהי דהוי דשב"ע מ"מ מדרבנן חיישינן מיהו לקלא דקמי נשואין כמו שחוששין לקלא דנתקדשה לפני נישואין אף דהוי דשב"ע וע"ז חידש רבא דגם מדרבנן אין חוששין לקלא דמזנה מ"ט פריצותא בעלמא מדרבנן היא דחזו לה, וע"ז מייתי כתנאי היינו דלר"מ תצא משום פריצות בעלמא מדרבנן ולרע"ק משישאו ויתנו בה מוז"ב וע"ז א"ר יוחנן בן נורי א"כ לא הנחת כו' היינו דלהכי לא חששו לקלא אף דקמי נישואין משום שאין זה דבר ברור ולא החמירו לחוש ובדרך אסמכתא אמר שהתורה אמרה כו' דלפיכך לא חששו חז"ל, אבל לדעת הרמב"ם דפסול כהונה לא הוי דבשב"ע א"כ אין זה ענין כלל לערות דבר, ועוד ק"ל דיצא לה שם מזנה היינו בע"כ קול שהוחזק בב"ד שאמרו ששמעו מנשים המוז"ב שזינתה וכמו בקול דקידושין א"כ לפי מש"פ הרמב"ם דפסול כהונה לא הוי דשב"ע והוי ככל איסורין דעד מפי עד וכל הפסולים נתמנין גבי' א"כ עפ"י דין פסולה לכהונה. ע"פ עדות דעד מפי עד וא"כ היאך נבטל הקול ונתירה לכהונה מצד ספק דפריצותא בעלמא הוא דקא חזו כיון דלאו משום חומרא דקלא הוא רק מצד הדין אסורה.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה