אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ד · ג
אולם אחרי התבוננות נראה בעיקר הסברא לשי' הרשב"א דדוקא היכא דההיתר הוא ודאי אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי כיון דאי אפשר שאיסור החדש יחזק את האיסור הראשון וע"כ הותר איסור הראשון כמו בנשא מת ומת ואח"כ נשא חי דאיסור אשת אח אינו חוזר וניעור והואיל ואשתרי אשתרי וגם במצורע שנעשה בעל קרי הא איסור מצורע הותר וזה מצותו וטהרתו להכניס ידיו לבהונות ובודאי יטהר מצרעתו לכשיכניס ידיו לבהונות ויקבל הזאתו אף שיהי' טמא טומאת קרי ולא דמי לבע"מ ששימש בטומאה דחייב שתים כמבואר ביבמות דל"ג דשאני התם דבע"מ עבודתו פסולה וממילא לא הותרה עבודה אצלו ועי' בקידושין דף י"ב בתוס' ד"ה אם ובמקנה שם וכיון דאי"ח משום מצורע אף שהוא בעל קרי ובכה"ג אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי, ולפ"ז לרבא דס"ל יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להתירה הראשון ולסברת הרשב"א איסור אשת אח אינו חוזר וניעור שייך לומר הואיל ואשתרי אשתרי, וסתמא דסוגיא דיבמות קאי להלכה דקי"ל כרב וכר' יוחנן דאין איסור אשת אח חוזר וניעור ושייך הואיל ואשתרי אשתרי ורבא לא ס"ל הא דעולא או משום דהוי ב' שמות כמש"כ התוס' והד"ק קושית הבי"מ בנפלה יבמה ונתמנה להיות כה"ג דנימא הואיל ואשתרי אשתרי.
והנראה בזה דהנה הא דלא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי היכא שלא הי' שעת היתר כדאמר שם ביבמות ד"ח מי לא מודה עולא כו' הוא משום דדוקא היכא דהי' לו שעת היתר שפיר ראוי לומר הואיל ואשתרי משא"כ אם חל האיסור קודם שחל ההיתר, והיכא שבאו שני האיסורים בב"א אמרינן מאי תזית דנימא הואיל ואשתרי אשתרי אדרבה נימא להיפך דהאיסור השני מחזק את הראשון ולא אשתרי כלל אבל באופן שגם בבת אחת הותר איסור אחד בודאי הי' גורם גם להיתר השני אף שבא ביחד עם הראשון והיינו אומרין גם בב"א הואיל ואשתרי אשתרי כיון דלא חל האיסור קודם שחל ההיתר והא בגמ' אמרו דמודה עולא שאם ראה קרי בליל שמיני ונשא מת ולא מת כו' רק באופן שלא הי' שעת היתר, והנה בחיי"ל ועשה דרבי רחמנא מיבמתו דעולה לחליצה ואינה עולה ליבום ע"כ איסור אשת אח שבהם פקע מדצריכא חליצה וא"כ הי' ראוי לומר גם בב"א הואיל ואשתרי איסור אשת אח אשתרי גם הלאו והעשה ורק כיון דגלי קרא דיש לך יבמה אחת שעולה לחליצה ואינה עולה ליבום ילפינן דלא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי ומכיון שלמדנו דל"א הואיל ואשתרי אשתרי כשבאו בב"א אף שגם בב"א הותר איסור אחד שוב לא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי גם היכא שבאו האיסורים בזא"ז כגון בשו"י לכהן הדיוט ונתמנה להיות כה"ג ובנפלה ולבסוף נפצע בשו"י שזינתה ובנודרת הנאה מיבמה כיון דבחיי"ל ועשה אין שום נפקותא בין שבאו האיסורים בב"א או בזא"ז מכיון שגלתה תורה דחולצת ואינה עולה ליבום מוכח דל"א הואיל ואשתרי אשתרי בכל גוני וחיי"ל גרידא בשו"י אלמנה מן האירוסין שנפלה לכהן הדיוט ונתמנה להיות כה"ג דסתמא קתני דאסור לכנוס ואסור משום גזירה ב"ר אטו ב"ש ולא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי אע"פ דקרא דרב גידל מגזיה"כ דיש לך יבמה אחת כו' לפי המסקנא הוא באלמנה מן הנישואין מ"מ י"ל כיון דגלי קרא דלא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי אף בחיי"ל ועשה ה"ה בחיי"ל גרידא דבדין היתר אין נפ"מ בין עשה ולאו דעשה רק דוחה ל"ת ולא הותר ובפרט דעל ביאה שני' הא אין כאן מצוה כלל א"כ כמו שלא הותרה אלמנה מן הנישואין מצד הואיל ואשתרי אשתרי כמ"כ בשארי לאוין ל"א הואיל ואשתרי אשתרי ורק דעשה דוחה ל"ת בב"ר וגזרינן ב"ר אטו ב"ש.
ובמה שכתבתי יש לפלפל בישוב קושית התוס' והרשב"א ביבמות דף ט' דמנ"ל אליבא דרע"ק דחיי"ל לאו בני חליצה ויבום נינהו דיבא עשה וידחה ל"ת, ועיקר קושיתם דאין לומר כיון דאין ק"ת פקע הזיקה ול"ש עשה דוחה ל"ת כמש"כ בכה"ג הרמב"ן, דהא בריש יבמות מוכח דאלמלא קרא דעליה הו"א דאתי עשה ודחי ל"ת אע"פ דאין ק"ת באחות אשה, ולמש"כ י"ל דלפי ההו"א דאתי עשה דיבום ודחי ל"ת שיש בו כרת דאחות אשה וממילא איסור אשת אח מותר לגמרי בתורת הותרה כשארי יבום ואיסור אשת אח הניתר אינו חוזר וניעור כמש"כ הרשב"א והי' שייך הואיל ואשתרי אשתרי וניתרת ג"כ איסור אחות אשה וממילא דגם ב"ש היתה מותרת משום הואיל ואשתרי אשתרי כמו איסור אשת אח כן איסור אחות אשה ושייך בי' ולקחה הרי היא כאשתו לכל דבר ויש בה תפיסת קידושין ג"כ, וכ"ז אי עשה דוחה ל"ת שיש בו כרת, אבל אי אין עשה דוחה ל"ת שיש בו כרת ואין בה דין יבום לא הותר איסור אשת אח כלל. וכ"ז לפי ההו"א, אבל לפי המסקנא דילפינן מקרא דעליה דאפילו בנשא מת ומת ואח"כ נשא חי ל"א הואיל ואשתרי אשתרי ולרע"ק חיי"ל כחייבי כריתות דמי ולא אמרינן גם בחיי"ל הואיל ואשתרי אשתרי כמבואר ביבמות דף ע"ט בנפלה ולבסוף נפצע ולהכי אי אפשר לומר דאתי עשה ודחי ל"ת דכיון דביאה שניה אסורה לו ואין בו דין ולקחה וכיון דלרע"ק בחיי"ל לא תפסי קידושין ופקע זיקה ול"ש עשה דוחה ל"ת בכה"ג דלא תפסי קידושין ורק דבי"ר נדחית כאמור ובזה י"ל ג"כ דרש"י בסנהדרין דנ"ג מתמיהת השאג"א בתשו' סי' נ"ג וד' רש"י ביבמות דפ"ד שהביא קרא דיבמתו בחיי"ל גרידא משום דמיבמתו ידעינן דל"א הואיל ואשתרי אשתרי וב"ש אסורה ואכמ"ל.