אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן ד · א

סימן ד

על דבר הערתו בנידון קושית הבית מאיר ביבמות דס"א בנפלה לו יבמה ונתמנה להיות כה"ג דלא יכנוס דאמאי לא נימא הואיל ואשתרי אשתרי דמקרא דעליה בד"ח לא נוכל למילף רק ערוה אבל חיי"ל ועשה נימא הואיל ואשתרי אשתרי וחידש מעכ"ת דמצד הואיל ואישתרי אשתרי לא הוה שרינן רק ב"ר ומקרא דממעטינן שו"י הוא רק על ב"ש וב"ר אסורה רק מטעם גזירה אטו ביאה שני', וטעם לדבר דל"א הואיל ואשתרי אשתרי גם אביאה שניה משום דב"ש דכבר היא אשתו אין עוד עליה איסור אשת אח דכבר פקע אישות הראשונה זהו ת"ד, והנה בעיקר תירוצו כבר העיר הבי"מ שם דבאמת ב"ר אינה אלא מדרבנן וסברתו דהואיל ואשתרי אשתרי לא עדיף מדחי' דאינו אלא בב"ר יעו"ש אלא שמעכ"ת הוסיף תבלין ע"פ הירושלמי דאין זה עוד אשתו של מת ע"י היבום.

אמנם בפשוטו נראה דהואיל ואשתרי אשתרי הוא בתורת היתר ולא בתורת דחי' ודין אחות אשה ואשת אח חד הוא וכמו דבאשת אח הותרה לגמרי ע"י גזיה"כ דולקחה הרי היא כאשתו לכל דבר א"כ בהיתר זה גם אחות אשה בכלל, ובפרט דלב"ש הותרה גם בלא גזיה"כ דולקחה כמש"כ התוס' בד"ח דלביאה שני' ל"צ קרא רק שמגרשה בגט ומחזירה והואיל ואשתרי אשתרי לגמרי, ומלבד זה יש לשדות נרגא מסוטה די"ח שו"י וכנוסה דנאסרה מדרב המנונא או כרע"ק כמבואר בסוטה שם ויקשה בזה דנימא הואיל ואשתרי אשתרי וביאה ראשונה תהא מותרת ודוח"ל דמתנה בשביל איסור דרבנן דגזירה ב"ר אטו ב"ש, וביותר יקשה למאי דמוקי לה הש"ס כרע"ק דס"ל אין ק"ת בחיי"ל ומשוי לה כערוה נימא אליבי' הואיל ואשתרי אשתרי דלרע"ק לא מצינו גוירה ב"ר אטו ב"ש דהא כל חיי"ל א"צ חליצה וכערוה דמו ובשו"י שזינתה י"ל דכיון דטומאה כתיב בה כעריות אע"פ שצריכה חליצה כמש"כ במק"א מ"מ ילפינן לאיסור יבום ול"א הואיל ואשתרי אשתרי מקרא דעליה דסוטה הוי כערוה אבל ע"י קנוי דהוי ספק סוטה דלא כתיב בה טומאה כעריות וחולצת כשארי חיי"ל ועשה מדרב גידל נימא בה הואיל ואשתרי אשתרי ואע"פ דלרע"ק מוכח ביבמות דע"ט דבנפלה ולבסוף נפצע דא"צ חליצה ול"א הואיל ואשתרי אשתרי היינו בשארי חיי"ל דאין ק"ת בהם ודמי לערוה אבל בספק סוטה דתפסי בה קידושין וגם אין בה טומאה כעריות נימא לרע"ק ולרב המנונא הואיל ואשתרי אשתרי ואפ"ל דבכל מקום דאמרינן הואיל ואשתרי אשתרי הוא דוקא באופן שהוא איסור שאינו מחמת היתר הקודם דאחות אשה הוא איסור בפ"ע וכיוצא בו משא"כ בספק סוטה בשו"י דעיקר האיסור בא מחמת ההיתר והזיקה ליבם וע"י איסור יבמה לשוק הוי כא"א וכיון דאיסור יבמה לשוק מחמת זיקת היבם הוא הגורם איך נימא הואיל ואשתרי אישתרי דהא ההיתר גורם האיסור, אולם ילה"ע מנודרת הנאה מיבמה ביבמות דקי"א דהוי איסור צדדי דנימא הואיל ואשתרי אשתרי.

ועוד יש לדקדק לדברי הבי"מ מדברי הגמ' דיבמות ד"כ מתיב רבא פ"ד כו' אם בעלו קנו ואס"ד מדאורייתא לחליצה רמיא ליבום לא רמיא אם בעלו אמאי קנו, וקשה דלוקי בנפלה ולבסוף נפצע וכדמוקי לה רבה לברייתא זו בדע"ט דאז מה"ת רמיא ליבום מטעם הואיל ואשתרי אשתרי ורק מדרבנן אסורה מטעם גזירה אטו ב"ש ולכך אם בעלו קנו ואסור לקיימן בב"ש משא"כ באלמנה לכה"ג ושארי חייל דמה"ת לא רמין ליבום אם בעלו לא קנו אולם זה י"ל דהא רבא גופי' לית לי' הואיל ואשתרי אשתרי כמש"כ התוס' ביבמות ד"ח בד"ה רבא.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה