אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן א · ו
וגדולה מזו הי' נ"ל לחדש דאף בס"ט ביש בד"ל ברה"י היכא דהספק בגוף הטומאה דגוף הטומאה לא הוכרע ובספיקו עומד ואין בה חילוק רשויות כמו שנתבאר מהני ג"כ חזקה, והא דלא מהני במסוכן אם נגע בו ברה"י חזקת חי משום דאין אנו דנין על המסוכן שאין נפ"מ אם חי הי' או מת באותו שעה ודנין רק לגבי הנוגע דס"ט ברה"י טמא ולא מהני חזקת חי של המסוכן. וכן בריש נדה מה שדנו התוס' בטומאת ראי' אי דנין בה ס"ט ברה"י אף שיש לה חזקת טהרה משום דאין אנו דנין לגבי האשה שהרי טמאה לפניך רק לגבי הטהרות שנגעו בה ולגבי הטהרות לא מהני חזקת טהרה דאשה דס"ט ברה"י לגבי נוגע לא מהני חזקה משא"כ אם היינו דנין לגבי גוף הטומאה שפיר מהני חזקה.
ואם נכונה הנחה זו יתישב בזה דהתוס' בכתובות דע"ה ובנדה די"ט דבספק אם בהרת קודם לשער לבן דרבנן מטמאים והקשו מ"ט דרבנן נוקמי גברא אחזקתו כדקי"ל דמדאורייתא אזלינן בתר חזקה, והמהרש"א תמה בנדה שם דמאי קשי' להו דהא כל ס"ט מסוטה ילפינן לה לטמא ברה"י אפילו בדאיכא חזקה יעו"ש. ולמש"כ א"ש דהא בספק שער לבן קודם לבהרת דהוי ספק בגוף הטומאה דלא נאמרה בו הל"מ דספק טמא ואנו דנין על גוף טומאת פ האדם שפיר מהני חזקתו לטהרו וא"ש.
אולם מדברי התוס' נדה די"ז בד"ה ואין שורפין במה שתירצו דמסוטה לא ילפינן טומאה דאתיא ע"י ראית גופה כתבו בתוך הדבור וא"ת כיון דלא ילפינן מסוטה נוקי אשה בחזקתה ונטהר אפילו ברה"י, ומבואר מדבריהם שהקשו כיון דלא ילפינן מסוטה משמע הא אי ילפינן מסוטה ל"ק דנוקי בחזקתה משום דברה"י לא מהני חזקתה והא בזה אנו דנין לגבי גוף האשה אם הדם מן המקור או מן העליה וטהורה האשה גם להבא וכיון דלגבי גוף הטומאה לא נתקבל ההלכה ומוקמינן בחזקת שהיא טהורה ממילא דגם הטהרות שנגעו בה טהורים. ומוכרח מדהתוס' דגם לגבי גוף הטומאה לא מהני חזקה.
ונראה מדהתוס' דביש בד"ל אף דלגבי אשה דהוי גוף הטומאה לא ילפינן מסוטה דתהא ודאי טמאה אבל מ"מ הוי ספק טומאה ולא מהני חזקה כמו דלא מהני חזקה לר"ש ברה"י דס"ל דתולין. ובטעם דבריהם י"ל דהא דאין מטמאין, בודאי ספק בגוף הטומאה ברה"י משום דאי אפשר שישתנה דינו ושיהי' ספק שרץ ספק צפרדע ברה"י ודאי טמא וברה"ר טהור ואי אפשר שיהי' הרשויות סותרות ומכחישות זא"ז ולהכי תמיד בספיקו עומד, וכיון דמצינו בשני נזירים שכ' התוס' בחולין ד"ט ובריש נדה דכיון דלא דמי לסוטה אלא דבר שיכול להיות והכא אחד טהור בודאי מ"מ ברה"י הוי ספק טומאה ולא מהני חזקה וכמש"כ בגליון תוס' בנדה ד"ג דהכי גמירי לה דדבר שא"א להיות טמא ודאי או טהור ודאי ברה"י תולין וברה"ר טהור יעו"ש, ורק לטמא ודאי ברה"י א"א משום דאחד מהם ודאי טהור ומכחיש משא"כ על ספק שאינו מכחיש ילפינן בכה"ג דהוי ספק טומאה ברה"י ולא מהני חזקה, ומה"ט ספק בגוף הטומאה דלא דמי לסוטה וא"א שיהי' הרשויות מכחישות זא"ז מ"מ ספק טומאה הוי ברה"י כמו בשני נזירים ולא מהני חזקה.
וכל זה ברה"י ויש בד"ל אבל ברה"ר או באין בד"ל אע"ג דלגבי גוף הטומאה לא הוכרע לטהר בודאי אבל חזקה שפיר מהני בהו כמו דמהני בספק איסור, וכמו בשני נזירים ברה"ר אע"ג דאחד מהם ודאי טמא מ"מ מהני חזקת טהרה, ולהכי א"ש מש"כ התוס' בחולין ד"י דגם לקולא מהני חזקה דאפילו ברה"י מהני חזקה באין בד"ל, וכיון דהבית נטהר מצד חזקה ממילא גם אדם הנכנס בו טהור כמו שנתבאר.
ואולי י"ל דמש"כ התוס' בנדה די"ז וא"ת כיון דלא ילפינן מסוטה נוקי אשה בחזקתה משום דאי נימא דילפינן טומאת ראי' מסוטה הרי יהי' מוכרח מזה דלגבי טומאת ראי' אף לגבי גוף האשה לא מהני חזקה דאל"כ הא לא משכח"ל טומאה ודאית בספק ראי' דהא כיון דאנו מסופקים לגבי גוף האשה אם הדם מן המקור או מן העליה ואם היא טמאה עכשיו או טהורה ומוקמינן לה בחזקת טהרה והיא טהורה ודאית ממילא גם הטהרות שנגעו בה טהורים ומוכרח דלא מהני חזקה, וע"כ כתבו, התוס' בזה וא"ת כיון דלא ילפינן מסוטה נוקי אשה בחזקתה אבל לפי המסקנא דטומאת ראי' לא ילפינן מסוטה, אפשר לומר דהיכא דהוי ספק בגוף הטומאה ברה"י מ"מ כיון דעל גוף הטומאה לא ילפינן מסוטה ורק לגבי הנוגע ולגוף הטומאה איכא חזקה שפיר מהני חזקה אף ברה"י וממילא דגם הנוגע בו טהור, וא"ש דהתוס' בכתובות דע"ה ובנדה די"ט בספק שער לבן אי קודם, לבהרת שהקשו דנוקמי גברא אחזקתו כמו שנתבאר.