אזני יהושע· רבי יהושע סיגל
לוח המפתחות מחלק א
סי' א'. בקמח מן השוק איך הוי הדין של מצות אלו אם יצא ידי חובתו בלילה הראשונה, גם בשאר ימי החג אם מותר לאכול מן מצות אלה:
סי' ב'. במלבושים שנותנים לחייסים לתפור אותם והמה עושים מלאכתם בשבת ותפרו המלבוש בשבת אם מותרים המה להלביש מצד איסור מלאכת שבת כיון שתפר החייט מלבוש זה עבורו למען שכרו אי מיקרי כה"ג לעצמו.
סי' ג'. בנידן המקואות שעושים פה שלשה אופנים שונים פלפול בהכשרם, גם בדין קבעו ולבסוף חקקו.
סי' ד'. במחללי שבת בפרהסיא אם אוסרין יין שלנו במגעם.
סי ה' בחייט ע"ה שתיקן שני ס"ת שהיו מעושטשין והעביר בקולמוס כמה אותיות ויש לספק שהעביר בקולמוס גם כמה שמות הקדושים ולא ידע כלל מן דינא של חיוב לקדש השם קודם כתיבתו וגם לא ידע מן הז' שמות שאינן נמחקים מה דינן של ס"ת אלו.
סי' ו'. במה שעשו פה להם לחוק לקנות בתי התפלות מן הנכרים מה שנבנו לכך ועושין מהן בתי כנסיות ובתי מדרשות לתורה ולתפלה אם מותר לעשות כן.
סי' ז'. אם מותר להגעיל כלי בית משרפות יי"ש של חמץ לעשות בהם יי"ש של פסח ואם משכחת בהם הגעלה.
סי' ח'. בגט שבא ממרחקים מן השליח ראשון על אדרעס של הרב והשליח שני שהוא במקום הרב הוא מחלל שבת בפרהסיא אם יכול הוא להיות שליח למסור הגט ליד האשה ותתגרש על ידו
סי' ט'. באשה שעבר בעלה ממנה לנויארק זה כמה שנים ועתה באה האשה אליו וכרסה בין שיניה והיא טוענת נאנסתי אם מותרת היא לבעלה ישראל.
סי' י'. בנידן השזופים יבשים המובאים פה שקורין פלאמען והוגד מן אנשים נאמנים שבקאליפארניע מיבשין אותן ואחר שיבשו טחין על פניהם בשומן לעשות מראיתן מבהיק מה דינם לאכלה.
סי' יא. מה שנוהגים פה ליקח קום שקורין סמעטינא מן הנכרים ועושין ממנה חמאה מה הוא הדין של החמאה אם נדון אותה ככל חמאת עכו"ם או דינה כחלב עכו"ם שלא עמד ישראל אצל החליבה.
סי' י"ב. במה שהיא בכמה מקומות במדינה זו שמיד ששחט השוחט ותחב הקצב בסכינו במפרקת ובצואר הבהמה כדי לקרב מיתתה מה דינו של בשר זה.
סי' י"ג. בענין הצורת אדם חטוב מן עץ שיש פה לפני כל חיות של טאבעק לסימן על מסחרם אם מותר לאיש ישראל להעמיד כזה לפני חנותו
סי' י"ד. באיש ואשה שבאו לפה מאלכסנדיא רבתא ואחר זמן מת האיש בלא בנים, והאשה תאמר כי כל זמן ששאלה אותו על דבר משפחתו הי' אומר לה שאינו יודע מן שום משפחה לא מן אב ואם ואח ואתות ולא היה מוחזק בזה ואולי היה אסופי אם מותרת היא לשוק
סי' ט"ו בנידן הגיטין הנעשים פה בבית הסוהר אשר האשה ידה על העליונה ותתן להושיב הבעל אל בית הסוהר עבור מזונותיה וכדומה, ואח"כ תעשה אותו חפשי ע"י שיתן לה ג"פ אם זה מיקרו גט מעושה שלא בדין ישראל ופסול אפילו בדיעבד.
סי' ט"ז. באשה שתראה בכל פעם שלא בשעת וסתה למה לבנה ונמצאו בתוכה שערות אדומות דקות מאוד מה דינה של האשה.
סי' י"ז על דבר הפעדלערס פה אשר ימכרו סחורה לבע"ב על זמן ועבור זה ימכרו ביוקר ובסחורות כאלה ששמותן ידועה מה דינן אי נחשב זאת כריבית.
סי' י"ח. העיר נויארק אם דינה כר"ה או ככרמלית ונ"מ לענין כמה דברים.
סי' י"ט. לענין הכהנים פה עירנו שיש כמה גזואטראות בכל בית ואם יש ב"מ בבית אחד מה דינם של הכהנים בכל הרחוב וגם לענין מת עכו"ם וכן גם בבה"ק אם מותרים לילך במקום הפנוי מן קברים או בהדרכים המפסיקין בין הקברות.
סי' כ'. בנידן המכירת חמץ אי בעינן דוקא מכירה להחדר שהחמץ בתוכו או שדי בשכירות החדר.
סי' כ"א בנידן העגונות שנטבעה ספינה באמצע הים ובעליהן היו תוך הספינה.
סי' כ"ב. בדבר איש ואשה שהי' להם קטט ואסרו על עצמן תשמישן.
סי' כ"ג בנידן מילה בשבת לילד שאמו ישראלית ואביו נכרי וכן להיפך אם מותר למול בשאר ימי שבוע.
סי' כ"ד. בניד! האיצטבאות הבנויים בכותלי בה"כ ועשויים כמין ארגז ומניחים שם תפילין וכתבי קדש אם מותר לישב עליהם.
סוף הספר