אורים גדולים· רבי יצחק יעקב ריינעס
פרק י - שער הגדרים
גדר א:
יש חיובים שיש להם שתי סבות החיוב, ויש חיובים שיש בהם רק סבה אחת, ואלו שיש להם שתי סבות נקראים חיובים כפולים, ושיש להם סבה אחת נקראים חיובים יחידים:
באור, שרשי וסבות החיוב הם ארבעה, א) לקיחה ונטילה, שמתחייב מצד שלקח ממנו, ב) הישות וההווי', שיש עוד חפצים של התובע תחת יד הנתבע ומצד זה תובעו שישיב לו מה שיש תחת ידו משלו, ג) ההיזק וההפסד, כי מי שהזיק והפסיד לחבירו מתחייב לשלם מצד זה שהיזיקו והגם שלא לקח ממנו וגם עתה אין תחת ידו מאומה משל חבירו בכ"ז חייב לשלם לו, ד) הקבלה וההשתעבדות, כי מי שקבל עלי' איזה דבר או שהשתעבד באיזה שעבוד מחוייב למלאות זאת (פרק א'), והנה כל אחת ואחת מהסבות האלה הוית סבה מספקת לסבב החיוב מצדה לבד, וגם במציאות מצוייר שכל סבה וסבה תסבב החיוב דאם לקח ממנו ונאבד באונס [שאינו אשם ע"ז] חייב משום סבת הלקיחה, ואם מצא דבר חייב המוצא להשיב לבעל האבידה את שלו משום סבת הישות דהא לא לקח ממנו, ואם היזיק את של חבירו חייב משום סבת ההיזק וההפסד, ואמנם מצוייר שבמאורע אחד יתחייב מצד שתי סבות ביחד, כי אם לקח ממנו וישנו ת"י [דהוא דבר בעין] דאז יכול התובע לתבוע ממנו מצד כאו"א לבדה, מצד סבת הלקיחה ומצד סבת הישות, וכ"כ אם היזיק והפסיד החפץ שלקח ממנו באופן דנתמלא בההיזק גדרי החיוב של מזיק בידים יכול התובע לתבוע ממנו הן מצד הלקיחה והן מצד ההפסד, וכ"כ אם התחייב בחיוב גמור והשתעבד בשעבוד גמור ג"כ מחוייב למלאות קבלתו כמבואר באורך אצלי בספרי משפטי ה' אמת:
גדר ב:
יש שני מיני פטורים, א) פטורים מורכבים, ב) פטורים פשוטים: באור, יש שני מיני חיובים חיובים כפולים וחיובים יחידים (גדר א), חיובים כפולים הוא אם התובע תובע מצד שתי סבות מצד הלקיחה והישות או מצד הלקיחה וההפסד (באור לגדר הנ"ל), ומעתה מובן דהפטור לעומת החיוב הכפול בהכרח שיהיה מורכב משני יסודות, דהנתבע כשרוצה להתפטר מהתובע ירכיב שני דברים בטענתו, דחיוב ופטור הם מקבילים זה לעומת זה, ואימת מתפטר מהחיוב בעת שהחיוב יסור ויתבטל (באור לשורש ו), ואימתי יסור החיוב בעת שתסור הסבה המחייבתו (שם), ולפי"ז כיון שהוא תובעו מצד שתי סבות שונות אשר כל אחת ואחת די' להעמיד החיוב, אם יכחיש רק האחת עדיין ישאר עליו החיוב מצד הסבה השנית, ע"כ אין לו להתפטר רק שיכחיש שתי הסבות שיאמר שלא לקח ואינו תחת ידו, או שלא לקח ולא הפסיד וא"כ יש בהפטור הרכבה משני יסודות א) העדר הלקיחה, ב) העדר ההפסד, אבל במקום שהחיוב הוא יחידיי רק מצד סבה אחת, אז הפטור פשוט ואין בו שום הרכבה כי יש לו לבטל רק הסבה האחת:
גדר ג:
יסודות ההרכבה בפטור מורכב, מעכבים שניהם כאחד לענין וודאי ואין להם יתרון זה על זה ולענין ספק יצוייר שיהי' נ"מ ביניהם:
באור, יש פטורים מורכבים ופטורים פשוטים (גדר ב), דבמקום שבחיוב יש שתי סבות לחיוב, בהכרח שבהפטור יהי' מורכב שני יסודות לשלול שתי הסבות, דאם מכחיש סבה האחת ויודה להשני' יתחייב ממש כמו אם הי' מודה בשניהם, אם יאמר שלא לקח אבל ישנו תחת ידו או שיאמר שלא לקח אבל הפסיד [באופן דבההפסד יש בו כדי שיעור חייב], וא"כ שני היסודות שווים הם, ואולם אם לא יכחיש לגמרי ורק שלא יודה בוודאי ויאמר שמסתפק בזה, יש נ"מ, והמשל בזה, אם הוא תובע שלקח ממנו חפץ והיזיקו ויש בזה שתי סבות סבת הלקיחה וסבת ההפסד, והנתבע מכחיש בהפסד ומסתפק בהחיוב מהלקיחה, היינו שמסתפק אולי השיב לו דגם בלקיחה יש שני מיני פטור בשלילה ובחיוב (שורש ו), בשלילה שאומר שלא לקח, ובחיוב שאומר שלקח ורק שהחזיר, ועתה הוא מסתפק בהחיוב היינו שמסתפק אם החזיר לו חייב, דאנן פסקינן לדינא דאם הנתבע מסתפק בשלילה שמסתפק אולי לא לקח פטור, ואם מסתפק בחיוב שיודע שלקח רק שמסתפק אולי החזיר חייב, ומעתה בפטור מורכב כזה אם מסתפק אם השיב חייב, אבל אם מסתפק אם היזיק יש לומר דפטור, דזה הוי כמו שמסתפק בעיקר החיוב דאם לא היזיק לא נתחייב מעולם:
גדר ד:
בפטורים מורכבים יש שני חלקים א) פטורים מורכבים מפורשים, ב) פטורים מורכבים מובנים:
באור, יש שני מיני פטורים, מורכבים ופשוטים (גדר ב), דבמקום שהתובע תובע מצד שתי סבות החיוב, אינו מתפטר רק עד שיבטל שתי הסבות (באור לגדר הנ"ל), והנה פטורים מורכבים כאלה יש לקוראם בשם מפורשים דמבאר בפי' שני היסודות שבהפטור, כי אומר שלא לקח ולא הפסיד, ויש פטורים מובנים, דידוע דיש פטור מצד חסרון באיכות ההעדר (שורש ז), דשומרים שהתחייבו לשמור אז גם אם נעדר הדבר, מכ"מ אם לא הי' בההעדר איכיות החיוב הדרושים להעמיד החיוב כמו בשו"ח אם נגנב שלא ע"י פשיעה, ובשו"ש אם נאנס אז פטור (באור לשורש הנ"ל), ומעתה השומר שאומר שנעדר באופן שפטור, הגם שבטענתו לפטור מזכיר רק בבא אחת, נגנב או נאנס, בכ"ז מובן מעצמו דיש בו [בהפטור] שני יסודות א) עצם ההעדר, ב) איכיות ההעדר, דאם יתקלקל אחד מהיסודות האלה כגון שיתוודע שיש אצלו, או שיתוודע שנעדר ולא הי' חסרון באיכיות ההעדר יתחייב, וא"כ גם הפטור הזה מורכב משני יסודות מעצם ההעדר ומאיכיות ההעדר, ורק שההרכבה אינה באה מפורשת ומבוארת כי היא מובנת מעצמה, ופטור כזה יש לקרותו בשם פטור מורכב מובניי:
גדר ה:
בהפטור מאיכיות ההעדר בפטור מורכב מובניי, לענין ספק יש בו נקודה הנוטית, יש לו לנטות לספק בשלילה וגם לספק בחיוב:
באור, הפטור בשמירה מצד חסרון באיכיות ההעדר הוי פטור מורכב מובניי, דהוא מורכב משני יסודות מעצם ההעדר ומאיכיות ההעדר (באור לגדר ד), והנה במקום שהפטור הוא מהפטורים המורכבים המפורשים שמורכבים בו שני יסודות, הגם דלענין וודאי מעכבים שני היסודות כאחד, בכ"ז לענין ספק מתחלקים (גדר ג), דאם מסתפק בעצם ההעדר [היינו אם החזיר לו] חייב, ואם מסתפק בהעדר ההפסד כי אינו זוכר אם הפסיד פטור (באור לגדר הנ"ל), וא"כ הי' אפשר לומר לכאורה דהכא בפטור מורכב מובניי [דהשומר טוען נאנסה] יהי' ג"כ כך, דהכא יש ג"כ בהפטור שני יסודות, עצם ההעדר ואיכות ההעדר, וע"כ לענין וודאי יתעכבו שניהם כאחד, דכמו שאם יאמר שישנה תחת ידו מחוייב להחזירה, כן גם אם יאמר שנעדרה שלא בחסרון איכות ההעדר ג"כ חייב, ואולם לענין ספק יתחלקו בדיניהם, דאם מסתפק בעצם ההעדר [כי אינו יודע אם נאבד ויש לו ספק אולי ישנה עוד תחת ידו] חייב, דהוי כספק אם פרעתי, אבל אם מסתפק באיכות ההעדר שיודע שנעדרה ורק שאינו יודע אם נעדרה באיכיות הדרושים לחיוב או לא יפטור, דהא הכא יתחייב בעד ההפסד והוי כמו ספק בשלילה, דאחרי שיודע בבירור שאינה תחת ידו ורק שמסתפק אם ההפסד הי' כשיעור שיתחייב, ממילא דמי כמו שמסתפק אם נתחייב כלל מעולם, ואולם כ"ז הוא רק בהשקפה ראשונה, אבל אחרי העיון יש לראות דאין בזה הכרעה ברורה מעקרי הסברות, דבאמת היא חקירה גדולה וספק עצום דיש בזה נקודה הנוטית לספק בשלילה ולספק בחיוב [כמו כל הספיקות שיש בהם שני גבולים ידועים, ובהדבר המסתפק יש נקודה הנוטית (פתרון לחקירה ג')], דפטור זה הגם שהוא ג"כ מורכב משני יסודות, בכ"ז לא דמי לפטור מורכב מפורשיי, דשם הלקיחה וההפסד הם שני דברים נפרדים ואינם מסתבבים זה מזה, דגם אם לא לקח מעולם ממנו ורק אם הפסיד באופן שיתחייב יש בזה לבד חיוב תשלומין, וממילא כשמכחיש את הלקיחה ונשאר רק טענת ההפסד שהיא טענה בודדת שאין לה שום התקשרות עם הלקיחה הקודמת, ע"כ כשמסתפק בההפסד הוי כמו שמסתפק אם חל עליו מעולם חיוב, אבל הכא בשומרים שהחיוב על ההפסד הוא מצד הלקיחה הראשונה, וא"כ יש תמיד התחברות והתקשרות לההפסד עם הלקיחה, וע"כ אחרי השני גבולים הידועים דספק בשלילה [אם נתחייב] פטור, וספק בחיוב [אם החזיר] חייב, יש לראות דיש בזה [בשומר שמסתפק באיכיות ההעדר] נקודה הנוטית, שיש בזה מקום לנטות החקירה לצד ספק בשלילה, די"ל אחרי דההעדר הוא בבירור, והספק הוא רק באיכיות ההעדר, היינו אם יהי' ההעדר באופן כזה שיתמשך עליו ויחשב השומר להמפסיד או לא, א"כ הוי ספק בעיקר החיוב אם נתחייב וממילא פטור, וכמ"כ יש מקום לנטותה לצד ספק בחיוב די"ל דאחרי שהשומר לקח ממנו הרי התחייב להשיב, ורק אם נעדר בתנאים ידועים פטור, וא"כ הספק באיכות ההעדר הוי כמו ספק בהפרעון, ועקר הספק יתלה בזה אם החיוב בשומרים מצד איכיות ההעדר עקרו הוא מעת קבלתו או מעת שקרה האונס, והגם דההשקפה הראשונה תשפוט דזה תליא בהך דינא של ר"פ אשר אם היתה פרה שאולה לו וטבחה בשבת פטור, ובהתרי לשנא אליבא דרבא, עיי"ה בכתובות (דף לד ע"ב) ובב"ק (דף קיב ע"א), בכל זה אחרי העיון יש לראות דמשפט מההשקפה הזאת אינו משפט צדק ואמת, דההשקפה הזאת היא רק השקפה שטחיית, דלפי האמת י"ל דגם לר"פ אמרינן דעיקר החיוב מונח בהנתינה הראשונה, ורק כל עוד שלא יצא ההעדר אל הפועל לא יצא החיוב, ואח"כ כשיצא ההעדר אל הפועל, אז י"ל דמצרפים גם הנתינה הראשונה, ויש לייחס חקירה זו לחקירת אגלאי מלתא (באור לשורש טו נתיב ב), וע"כ אם הי' הפסק בין התרקמות החיוב [הנתינה הראשונה] ליציאתו בפועל, כי מת בנתים יש מקום לומר דאין לחייב את היורשים, וגם אם טבח בשבת יש מקום לצדד דכיון דבפעולת גמר החיוב היו דנין אותו מיתה חל בזה המשפט של קלב"מ, ובכ"ז עיקר התחלת החיוב הוא מונח בהנתינה הראשונה, וא"כ אם יש להשומר ספק בפרטי איכיות ההעדר, יש להחזיר את הספק למקורו ולומר דרושמי החיוב וודאי שהיה בעובדא זו, דהא הוא נתן לו לשמור והוא קבל ממנו וא"כ הוי הספק כמו ספק בפרעון ויש בזה הרבה להאריך, אבל פה אינני נכנס בעומקי הדברים, כי כל כוונתי הוא להראות דבהפטור של שומרים מצד חסרון באיכיות ההעדר יש בו שני יסודות עצם ההעדר ואיכיות ההעדר, וספק בעצם ההעדר ברור דמתייחס ביחס ספק אם פרעתי וחייב, ובספק באיכיות ההעדר יש נקודה הנוטית, יש מקום להטות הספק לספק אם נתחייבתי, וכ"כ יש לדמותו לספק אם פרעתי, וידוע דיש בזה מחלוקת הראשונים ז"ל, וע' חו"מ (סי' רצ"א סכ"ו) ובש"ך (ס"ק מד) ויש בזה אריכות, ואולם פה כוונתי רק להראות דיש בזה נקודה וכל שיטה ושיטה היה בידה להטות הסברא לימינה, ובנוגע לבירור ענין זה אכ"מ, וגם ראיתי להעיר דיש לדעת דכל מה שכתבנו פה ההבדל בין ספק בעצם ההעדר לספק באיכיות ההעדר הוא רק מצד השקפת ההבדל שיש בספיקות בין ספק פרעון לספק בעקר החיוב, אבל באמת יש עוד הבדלים במה שיש לחלק בין ספק בעצם ההעדר לספק באיכיות ההעדר: