אור ברסלב
אורח משפט אורח משפט על חו"מ › סימן עא

אורח משפט· רבי שמעון דובער אנוליק

אורח משפט על חו"מ · סימן עא

סימן ע

סעיף טו:

ונ"ל דוקא שאמר כן בשעת הלואה משא"כ שלא בשעת הלואה מבואר בס"ב דבעי קנין. וכתב בתומים דגם כותב בשטר מהני וכמו כן גבי שומר חנם דמשני כשקנו מידו לאו דוקא אלא ה"ה כותב כו' וכ"מ מריב"ש (סי' תצ"ד) דכתיבה הוי כקנין עכ"ל. והנה בש"ח דעת הר"ן להדיא בכתובות פ' הנושא (דף ק"ב) דבאומר לפני עדים או כותב מהני אבל הש"ך (סי' מ וסי' קכ"ט וס' ש"א) כתב להדיא דע"כ לא מהני חייב את עצמו אלא בחיוב ודאי אבל היכא דהחיוב על הספק אם יהי' כך לא מהני דזה דמי לערב שכתב הר"ן ז"ל שם דלא מהני כיון דהוי אסמכתא ודייק כן מדברי הרמב"ם שכתב בלי תנאי ע"ש ועיין לקמן (סי' קכ"ט ס"ד) מחלוקת רמב"ן וראשונים דשטר מהני בערב משא"כ להרמב"ם לא מהני. ומעתה בש"ח דדמי לערב תליא במחלוקת וה"נ בנאמנות דהחיוב אינו ודאי ויש שכתבו בזה דדמי לאסמכתא לכן לרמב"ם לא מהני ויכול הלוה לומר קים לי. ומהשתא אין מתוס' וריב"ש ראיה לזה דתוס' לטעמייהו בכתובות שם דס"ל דשטר מהני בערב וזה דעת ריב"ש גם כן משא"כ לרמב"ם בודאי יכול לומר קים לי ובעינן קנין בזה: סעיף ב:

האמין המלוה ללוה. עש"ך (ס"ק מ"ה) דלכן הלוה צריך שבועה משום דנאמנות יוצא מתח"י המלוה לכן אמרינן דלא הימני' אלא לבטולי שטרא ולא לפוטרו גם מהיסת ולפ"ז. אם המלוה כתב נאמנות ללוה ויוצא מתח"י הלוה פטור משבועה גם כן. ועמש"כ לעיל (סי' מ"ב) בזה:

סעיף כא:

ולא מהלקוחות. כתב הש"ך אין להקשות מכאן למה שכתבתי לקמן (סי' ק"ו) דאפשר דבשטר שאינו מקויים טורף ממשעבדי אעפ"י שאינו חשוב שטר אלא עפ"י הלוה דשאני הכא כיון דנתן ללוה נאמנות איתרע לי' וה"ל כנפל ע"כ ועיין בהה"מ (פט"ו מהל' מלוה ולוה הלכה ו') שכתב להדיא דלא עדיף שטר זה משטר שנפל דלא מהני הודאתו. ועמש"כ לקמן (סי' ע"ט) דהש"ך בעצמו (בסימן ע"ט ס"ק ל) אינו מחלק בין נפל וגם בסימן ק"ו כתב במודה בשטר שכתבו אינו גובה ממשועבדים אלא דכתב לתרץ הפוסקים דלדידהו גובה ממשעבדי דיתרצו הכי ועש"ך לעיל (ס"ק כ"ז וסי' ל"ט ס"ק כ"ט וסי' ס"ט סק"ו) ומש"ש בזה:

ונשבע היסת. כתב הסמ"ע דהנאמנות פוטרו משבועה דאורייתא אבל לא מטעם דאין נשבעין אשטרות כמש"ל (סס"י ס"ו) ולקמן (סי' פ"ח וצ"ה) כיון דיש ללוה נאמנות ואין המלוה יכול לגבות בו וכתב ש"ך ע"ז ולא ידעתי מה ענין אין נשבעין אשטרות דלעיל (סי' ס"ו) לכאן דהתם תובע השטרות ואין גופן ממון משא"כ הכא ואולי ט"ס הוא. ובאורים מתרץ דברי הסמ"ע וז"ל כתב סמ"ע אין נשבעין על שטרות ליתא דר"ל דשטר הוי שעבוד קרקעות ואין נשבעין ש"ד על שעבוד קרקעות דהא אין גובה מלקוחות ופשוט וזהו כוונתו והש"ך כתב דט"ס הוא וברור הדבר כמוש"כ עכ"ל והוא תמוה דהרי הש"ך כתב מה ענין דסימן ס"ו לכאן דהתם מיירי בשומר וטוען ב' שטרות הפקדתי אצלך דאין נשבעין משום דאין גופן ממון ולא משום דאין נשבעין על שעבוד קרקעות וכמוש"כ בפרישה (סי' צ"ה) ואינו שייך לכאן אלא הא דסימן פ"ח דמבואר שם בתובעו בשטר משום דאין נשבעין על שעבוד קרקעות. וכן הא דסימן צ"ה גם כן אינו שייך לכאן דהתם גם כן מיירי בשומרין כמש"כ הסמ"ע שם אלא דחדא מינייהו נקיט ושפיר כתב הש"ך דט"ס הוא מש"כ סימן ס"ו. אבל נראה דצ"ל בסמ"ע סי' ס"ט דשם סק"ב מבואר בסמ"ע כן וכן בסימן צ"ה סק"ו וצ"ל כמש"כ לעיל סי' ס"ט וסי' פ"ח וסי' צ"ה וקאי אמש"כ בעצמו שם וזה ברור כי בסימן צ"ה כתב גם כן כמש"כ בסי' ס"ט וסי' פ"ה ע"ש:

סעיף כ"ב אפילו תוך הזמן נאמן לומר פרעתי. כ"כ ה"ה דאפילו חייב מודה אינו גובה מלקוחות תוך זמנו ולטעמי' אזיל (בפי"ד מה' מלוה ולוה) דבשטר שנפל לא מהני תוך זמנו ע"ש וכ"ה לעיל (סי' מ"א) דלא כהראב"ד שם בזה:

תוכן העניינים

אורח משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה