אור ברסלב
אורח משפט אורח משפט על חו"מ › סימן סב

אורח משפט· רבי שמעון דובער אנוליק

אורח משפט על חו"מ · סימן סב

סימן סא

ואפילו אלמנה. עיין שיך (ס"ק ו') שכתב בשם הרמב"ם ז"ל באומרת שאחרים נתנו לה ע"מ שאין לבעלה רשות בהן אינה נאמנת ואם אומרת שהבעל נתנה לה נאמנת. והקשה דתהא נאמנת לומר שאחרים נתנו לה במגו שבעלה נתנו לה. ותי' דהוי מגו במקום חזקה דכיון שנושאת ונותנת בתוך הבית מסתמא כל מה שבידה מבעלה בא ולא ממקום אחר ותמה עליו הב"ש באהע"ז (סי' צ"ה) הא קי"ל דמגו במקום חזקה הוא בעיא דלא איפשטא כו' וה"נ היא מוחזקת בנכסים שתח"י ע"ש כמו שהבאנו לעיל. ולק"מ דלפי דבריו הי' לו להקשות כן על פיסקא דהרב לקמן (סי' צ"ט) במי שהוא חייב לאחרים אינו נאמן לומר על מטלטלים שבידו שהם פקדון מאחר אף דיש לו מגו משום דהוי מגו במקום חזקה שכל מה שתח"י הוא שלו וקשה נמי הא מגו במקום חזקה הוא בעיא דלא איפשטא וקולא לנתבע המוחזק וכקושיית הב"ש על השיך. אלא ע"כ צ"ל דאין כל החזקות שוות והך חזקה אלימא טפי וכמוש"כ התוס' בפ"ק דכתובות (דף ט') ובש"ך לקמן (סי' פ"ב) כה"ג עי"ש. או דבאשה הנושאת ונותנת בתוך הבית לא מקרי מוחזקת דידה כיד בעלה וע"ז גופא אנו דנין אם חזקתה חזקה ושלה הן שממקום אחר באו לה. או של בעלה הן ואין חזקתה חזקה. וכבר כתב המהרי"ט (בח"א סי' קכ"א) דהיכא דספק במוחזקות גופא לא מהני המוחזקות עי"ש. ולפי דברי הט"ז דהוא מגו במ"ע לא הוי קושי' הב"ש]:

ובעיקר קושיית הש"ך דאמאי אינה נאמנת שאחרים נתנו לה במגו דבעלה נתנו לה נראה לתרץ עפמש"כ הש"ך לקמן (ס"ק ט"ו) באחד מן האחין שטוען ששאר האחין נתנו לו במתנה דנאמן מ"מ ביורשים לא טענינן להו כן. משום דלא שכיח שהאחין יתנו לו מתנה כ"ז שהם מתפרנסים ביחד. ואין חולקים בשום דבר ובמילתא דלא שכיחא כו"ע מודו דלא טענינן ליתמי עי"ש. וכבר כתב הר"ש הובא בכללי מגו (סי' פ"ב וכ"ה בסמ"ע סי' ק"ח ס"ק י"ז) דמגו דלא שכיח לא אמרינן, וע"כ לא מהימנא דאחרים נתנו לה ע"מ שאין לבעלה רשות בהן במגו דבעלה נתנו לה משום דהוא מגו דלא שכיחא שיתן לה הבעל מתנה בעודה תחת בעלה וא"ש ודו"ק:

(רמ"א אם ידוע כתב השיך (בס"ק י') דבאשה הנושאת ונותנת תוך הבית אפי' יש לה מגו דהיתה יכולה ליתן לאחרים אינה נאמנת. ונראה הטעם כיון דחזקה שהנכסים של בעלה הן הוי מגו במקום חזקה. וכמוש"כ הש"ך לעיל (ס"ק ו') עי"ש. וק"ל ע"ז לפמש"כ הר"ן בקידושין פ' האומר דהא דלא אמרינן מגו במקום חזקה היינו במגו שהי' יכול לטעון טענה אחרת דלא עדיף האי מגו כולי האי אבל הכא מגו דבידו הוא שהי' יכול לומר כתבו גט סמוך למיתה ע"ש הרי דמגו דהי' יכול לעשות מעשה מהני גם במקום חזקה וא"כ אמאי אינה נאמנת אם כתבה לאחרים. שמה שתחת ידי' הוא של אחרים הא יש לה מגו דאי בעיא נתנה לאחרים ואי משום דהוי מגו במקום חזקה שהנכסים של בעלה הן. הא מגו כהאי דבידה מהני במקום חזקה. לכן נראה כהט"ז משום דהוא מגו במקום עדים דאנן סהדי שמה שתחת ידי' הוא של בעלה וכבר מבואר אצלנו בכללי מגו (סי' פ"ב) דבמגו דבידו לא מהני במקום עדים):

תוכן העניינים

אורח משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה